שיפשפה את העיניים וראתה צבעים.
פקחה אותן לאט בחזרה למציאות המסריחה.
חרא מציאות. שוב עצמה את העיניים וגלשה עם התחת עמוק למים של האמבטיה.
קצף אמבט בריח לבנדר פצ'ולי,
פצצת מלח בריח יסמין,
פילינג ששייפה בו את הרגליים בריח לימון-ורבנה,
כל אלה לא עזרו להדחיק את הדיכאון.
אפילו לא הריחות שכל כך אהבה.
המים החלו להתקרר כשחתולתה נעמדה על דופן האמבטיה והביטה בראש מוטה מקשיבה לרעש של הקצף המתפוקק.
היא צחקה.
סוף סוף היא צחקה.
והסתכלה בבואתה המעורערת שנשקפה הפוכה מבועת סבון.
והבועה התפוצצה.
החתולה איבדה עניין והלכה.
וגם היא.
אבדה.
צללה.
שקעה באמבטיה
כמו הלכלוך
וכל החרא הזה.
8.6.2007
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.
מיאו!
אהבתיאהבתי
האו!
אהבתיאהבתי