חיה בסרט

תמונה: יח"צ. כל שאר התמונות צולמו ע"י אביגיל ויוני

קודם כל ווידוי קטן – כל חיי רציתי להיות כוכבת קולנוע – לא בארץ אלא בחו"ל ורצוי הוליווד. לא שיש לי משהו נגד משפחת איבגי אבל אנג'לינה ג'ולי היא קצת יותר הטעם שלי. לצערי גיליתי כבר בגיל צעיר שילדות בישראל היא לא המקפצה הכי טובה לעולם הזוהר האמריקני, מה גם שהמבטא הישראלי המודגש היוצא מפי בכל פעם שאני מנסה להסביר לתייר מזדמן איך מגיעים אל חוף הים – מצמצם את התפקידים הפוטנציאלים שיוצעו לי לתפקיד של מחבלת. בלית ברירה החלטתי לוותר ולהקדיש את זמני הפנוי לצפייה בכוכבים.

למרות המגבלות הטכנית שמניתי זה עתה, אני עדיין אוהבת להרגיש כמו כוכבת, ולכן איך שנודע לי על הקרנות הVIP שמתקיימות ברשת בתי הקולנוע "גלובוס מקס" לא חשבתי פעמים, הודעתי לי' המתורגל כבר בהקפצות פתע – שאנחנו נוסעים ל"גלובוס מקס" נתניה, שהוא מסתבר ה"גלובוס מקס" הקרוב למקום מגורינו.

"גלובוס מקס" נתניה ממוקם ב"יכין סנטר" שבאזור התעשיה של פולג (בשכנות לאיקאה השם יקום דמה) ומציע גישה נוחה ושפע של חניה. הקולנוע עצמו מעוצב בסגנון אמריקאני נוצץ המהווה ניגוד לאזור התעשיה שבחוץ. ללקוחות ה-VIP קיים מתחם נפרד המציע בופה חלבי מפנק המוגש לפני הסרט, משקאות כיד המלך כולל קאווה, בירה, יין קפה ושתיה קלה ומבחר קינוחים.

הגענו בשעה מוקדמת ביום שישי, את פנינו קיבל בחור צעיר שלא היסס לרגע, מזג לנו שתי כוסות קאווה צוננות והוביל אותנו לבופה שלא היה מבייש את מיטב מלונות אילת. להפתעתנו שלא לומר לשמחתנו, היינו צופי ה-VIP היחידים, מה שהפך את ההקרנה להקרנה פרטית כיאה לכוכבת שכמותי (ההקרנה הבאה כבר היתה היותר מלאה אבל כוכבים שכמונו לא נוהגי להתרועע עם אזרחי VIP רגילים).

התחלנו עם הבופה שכלל – מיני אגרולים שהיו יותר חמודים מטעימים, קיש בצל וקיש בטטה שהיו די טובים, נודלס צמחוני שהיה לא רע בכלל ותפוחי אדמה בשמן זית ורוזמרין. בנוסף קיימות גם מנות קרות כדוגמת – אנטי-פסטי, סלט ביצים, עלי גפן ממלואים, טורטיה ממולאת בסלט טונה וסלט ביצים. לכל רהעבים באמת קיימות גם ג'בטות טריות ומגוון מטבלים. כל המנות היו לא רעות ושמרו על רמת בית קפה סבירה. איך שסיימנו לאכול ניגש אלינו הבחור הצעיר שקיבל את פנינו עם פופקורן וטורטיות עם רוטב פיקנטי, הוא הודיע לנו שההקרנה תתחיל עוד מספר דקות ושאל איזו שתיה קלה נרצה להקרנה. י' הידוע בגבריותו המתפרצת ביקש בירה צוננת ואני שהתחלתי כבר בקאווה המשכתי באותו הקו.

אולם הקולנוע של צופי ה-VIP מצוייד בכורסאות עור רחבות, מקום אין סופי לרגליים ומגשים להניח עליהם את הכיבוד. הסרט שהוקרן באותו היום היה "קפטן אמריקה" שהוא סרט פעולה על נאצים, אמריקאים וגיבורי-על, ולשמחתי הרבה היה משופע בהרבה גברים שריריים. לאורך ההקרנה אותו סדרן-מלצר ניגש אלינו מספר פעמים, מילא את כוס הקוואה המתרוקנת שלי ודאג שלא יחסר לנו שום דבר.  כל רבע שעה הוא הגיע אלינו ודרש בשלום רעבוננו, ואף הביא לנו ארטיקי מגנום בטעמים. בחיים לא הרגשתי ככה כל כך מלכה. קליאופטרה אפילו היתה מתקנאת בי.

בירות ומגנומים

יצאנו להפסקה והבחור המלווה שלנו אמר שניקח את הזמן ויתחילו את הסרט כשנחזור להתיישב במקומותינו (סיפוק אדיר!). על הדרך ביקשתי שיחלישו את המיזוג באולם הקולנוע הפרטי שלנו ויצאנו לבר של המתחם. במהלך ההפסקה הוגשו לנו קינוחים – אנחנו הלכנו על סופלה (פונדנט) השוקולד המדהים ומבחר עוגיות (וכמובן שלא שכחתי למלא את כוס הקאווה אליה כבר נקשרתי).

לצערי הרב הסרט הסתיים אחרי 125 דקות (בלבד…) ועימן מעמדי הנעלה. בלב כבד נפרדנו מהאולם, מהקוואה, מהקינוחים ומהבחור הנחמד שליווה אותנו ויצאנו החוצה חזרה לעולם האמיתי.

כל התענוג הזה עלה לכל אחד 119 שקל, ובחישוב קל שגם ככה לצאת לבילוי הכולל סרט דורש גם בית קפה או מסעדה על הדרך ואחרי זה איזה דרינק, זה יוצא ממש משתלם. הוסיפו לזה את החוויה המפנקת, והנה אתם מלכים ליום אחד. מה שבטוח- אנחנו עוד נחזור לשם בהמונינו.


4 מחשבות על “חיה בסרט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s