ביקורת מסעדה- טאיזו

צילום: עמית גירון
צילום: עמית גירון

אני לא אופתע אם ישנם כמה עוללים היום בישראל שהמילה הראשונה שיצאה מפיהם בחודשים האחרונים- לא היתה לא אמא ולא אבא אלא- טאיזו. באאז כזה סביב מסעדה לא נרשם במחוזותינו מאז פתיחתה של מסעדת "ין יאנג" של אהרוני בשנת 1981. רק מה, היום אנחנו בוגרים יותר, מבינים יותר, בררניים יותר וחלק אף יאמרו פלצנים יותר. עפ"י השמועות מסעדת טאיזו מגדירה מחדש את עולם הפיוז'ן האסייתי המקומי, ולצערינו גם את מחירי הפיוז'ן בארצינו, ולכן כל כך שמחנו י' ואנוכי כששמענו על תפריט הצהריים שהשיקה המסעדה שמאפשר במחיר שווה לכל נפש (החל מ-89 ₪ לאדם) לחוות את החוויה.

עסקית הצהריים כוללת תפריט של 89 ש"ח שכוללת חמוצים, חליטת תה קר, סטיקי רייס, שתי מנות ראשונות ואחת עיקרית. השף והבעלים יובל בן נריה ממליץ לקחת כמה מנות מכל קבוצה ולחלוק את המנות ולטעום מכל הטעמים בדומה לתרבות האכילה במזרח. דבר נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו הוא העיצוב המושקע והמיוחד שלו אחראי האדריכל פיצו קדם בשיתוף פעולה עם המעצבות סיגל ברנוביץ וגלי אמית. תמונות של העיצוב תוכלו לראות כאן.

צילום: עמית גירון
צילום: עמית גירון

לפני הסטארטרס קיבלנו חמוצים שכללו גזר, מלפפון, צנונית וג'ינג'ר שהיו קריצה חביבה לסיניות של שנות ה-80 אך לא מעבר. כדי שלא תיבש לנו החיך קיבלנו חליטת תה יסמין עדינה ומתקתקה שהוגשה בבקבוק מקסים ומעוצב והלכה יופי עם כל האוכל שמסביב, ויחד עם המנות הראשונות תקבלו סטיקי רייס- זוהי קוביית אורז תאילנדי דביק מאודה עם שומשום, הצבע הוא סגול והקובייה בכוונה חסרת טעם מתוך כוונה שתוכלו להעשיר איתה את המנות והיא בתמורה תספוג את הטעמים שלהן. הכי win win situation.

IMG_9825A

מכאן עברנו למנות הפתיחה עצמן. י' לקח שתי מנות בשריות שהדגישו את גבריותו והתחיל בכרוב סיני ממולא עם בשר שפונדרה, פלפל לבן, אניס, למון גראס, פיש סוס (רוטב דגים) ואבקת בוטנים. זו מנה קלילה ומצויינת והטעמים שבלטו בבשר היו אניס וחלב קוקוס. בצד הגיע רוטב חמוץ-חריף מפיש סוס, ליים, צ'ילי וסירופ סוכר. המנה היתה מצוינת ומדויקת וכל הטעמים התחברו נפלא.

66A

משם המשיך י' למנה ראשונה נוספת "לאב גאי אווז" – פרגית קצוצה, חזה אווז מעושן, כוסברה ונענע, בצל סגול, צ'ילי קשמירי, קריספי רייס. גם זו היתה מנה טובה, מין סלט קר עם בשרים, חריף מעט, עשיר בטעמים ומורכב. הרוטב הזכיר את הרוטב מהמנה הקודמת וחיזק את כל הטעמים ואת השילוב של הנענע והכוסברה נפגוש גם בהמשך.

IMG_9826A

אני דווקא בחרתי במנות דגים משל היותי נשית וקוקטית, והתחלתי בסלט פפאיה ירוקה עם דג קריספי, קשיו, עגבניות שרי ושאלוט מקורמל שלא עמד בסטנדרט של המנות שקדמו – והיה סביר ולא מעבר. Wow לא היה פה.

55A_1

משם המשכתי לסלט חומוס בולגרי שהיה מורכב מגרגירי חומוס, במיה, מנגו בוסר, ראשי קלמרי ויוגורט באפלו חריף. הסלט היה מצוין בזכות עושר המרכיבים שלו והשילוב הייחודי. היתה בו חמצמצות שעשתה יופי לקלמרי והדגישה את הטעמים של כל שאר המרכיבים, ולמרות שלא מצאנו קשר בין המנה לקו האסייתי של המסעדה (כן אני יודעת שבבישול ההודי משתמשים הרבה בחומוס, יוגורט ומנגו אבל גם בבישול במג'דל שאמס).

IMG_9834

על הדרך הגיע קוקטייל צהריים נטול אלכוהול עם פרח בכוס גבוהה שבהחלט הוסיף לאווירה והיה מענג. ההגשה לכל אורך הדרך היתה סופר מקצועית עם מלצרים מנוסים שלרגע לא חיכינו להם והשירות היה מהיר ואיכפתי.

שרימפס בנגלי
שרימפס בנגלי

הגענו לעיקריות וגם כאן חלקנו בינינו את המנות. י' את עולם היבשה ואני את עולם הים. בחרתי מנה אחת ממנות האקסטרה (צריך להוסיף לכל מנה סכום משתנה) וזו היתה  מנת שרימפס בנגלי (בתוספת 35 ש"ח) שבא עם כרוב שחור, זרעי חרדל, אורז לבן ובמיה תאילנדית. הרוטב מורכב מיוגורט ודבש, מיץ תמרינדי ומיץ לימון. מעל הכל מפוזר אורז קריספי. המנה היתה מצוינת – השרימפס היו בשרניים וטעימים והרוטב בטעמים חזקים שממש מזכירים את הטיול ההוא הבלתי נשכח למזרח. פה באמת התערבה קוביית הסטיקי רייס וספגה את כל הרוטב הטעים והעשירה את המנה.

וינדאלו
וינדאלו

לעומתי י' לקח "וינדאלו" שזה בשר אונטריב שעבר בישול ארוך בעגבניות עם מגע של דבש. הבשר מלווה בפראטה (סוג של לחם הודי), שמנת חמוצה, בצל סגול, פלפל חריף, כוסברה ונענע בצד. המנה היתה טובה וכיפית. הבשר היה רך מאוד והרגישו את הדבש וכל התבלינים שלו. הלחם היה פחות מוצלח כי הוא לא היה אפוי בצורה אחידה. השוליים שלו היו עבים מדי ולא מספיק אפויים ובאמצע הוא היה דק מדי, אבל לא נורא. גם ככה פחמימות זה רצח. הבשר לכשלעצמו והירקות מסביב עשו את העבודה.

IMG_9842A

לקינוח לקחנו פגודה שוקולד שהיתה מעל הציפיות. לפי התיאור של המלצר זה היה בראוני מעליו מוס לבן וכדור גלידה בצד. כשהוא אמר את זה אני נחרתי בבוז שזה נדוש, אך כשזה הגיע זה באמת היה עילוי. הבראוני היה משוקולד מריר מעולה עם מגע של הל ירוק, הוא היה רך ונימוח בצורה מושלמת. מעליו היה מוס שוקולד לבן בנגיעה ומעל הכל- גג הפגודה שהתגלה כדף ופל שוקולד פריך. כדור הגלידה עשוי היה מקשיו וחמאה חומה והמלצר גילה לי שבערב זה מוגש כפול- בשתי קומות, מה שגרם לנו להבטיח לעצמנו שאין ברירה, אבל חייבים לחזור לעוד סיבוב מהנה גם בערב לגלות את התפריט הנוסף עם כל המנות שטרם ניסינו ובכלל.

טאיזו. דרך בגין 23, תל אביב. 03-5225005. 


4 מחשבות על “ביקורת מסעדה- טאיזו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s