
אני לא אופתע אם ישנם כמה עוללים היום בישראל שהמילה הראשונה שיצאה מפיהם בחודשים האחרונים- לא היתה לא אמא ולא אבא אלא- טאיזו. באאז כזה סביב מסעדה לא נרשם במחוזותינו מאז פתיחתה של מסעדת "ין יאנג" של אהרוני בשנת 1981. רק מה, היום אנחנו בוגרים יותר, מבינים יותר, בררניים יותר וחלק אף יאמרו פלצנים יותר. עפ"י השמועות מסעדת טאיזו מגדירה מחדש את עולם הפיוז'ן האסייתי המקומי, ולצערינו גם את מחירי הפיוז'ן בארצינו, ולכן כל כך שמחנו י' ואנוכי כששמענו על תפריט הצהריים שהשיקה המסעדה שמאפשר במחיר שווה לכל נפש (החל מ-89 ₪ לאדם) לחוות את החוויה.
עסקית הצהריים כוללת תפריט של 89 ש"ח שכוללת חמוצים, חליטת תה קר, סטיקי רייס, שתי מנות ראשונות ואחת עיקרית. השף והבעלים יובל בן נריה ממליץ לקחת כמה מנות מכל קבוצה ולחלוק את המנות ולטעום מכל הטעמים בדומה לתרבות האכילה במזרח. דבר נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו הוא העיצוב המושקע והמיוחד שלו אחראי האדריכל פיצו קדם בשיתוף פעולה עם המעצבות סיגל ברנוביץ וגלי אמית. תמונות של העיצוב תוכלו לראות כאן.

לפני הסטארטרס קיבלנו חמוצים שכללו גזר, מלפפון, צנונית וג'ינג'ר שהיו קריצה חביבה לסיניות של שנות ה-80 אך לא מעבר. כדי שלא תיבש לנו החיך קיבלנו חליטת תה יסמין עדינה ומתקתקה שהוגשה בבקבוק מקסים ומעוצב והלכה יופי עם כל האוכל שמסביב, ויחד עם המנות הראשונות תקבלו סטיקי רייס- זוהי קוביית אורז תאילנדי דביק מאודה עם שומשום, הצבע הוא סגול והקובייה בכוונה חסרת טעם מתוך כוונה שתוכלו להעשיר איתה את המנות והיא בתמורה תספוג את הטעמים שלהן. הכי win win situation.
מכאן עברנו למנות הפתיחה עצמן. י' לקח שתי מנות בשריות שהדגישו את גבריותו והתחיל בכרוב סיני ממולא עם בשר שפונדרה, פלפל לבן, אניס, למון גראס, פיש סוס (רוטב דגים) ואבקת בוטנים. זו מנה קלילה ומצויינת והטעמים שבלטו בבשר היו אניס וחלב קוקוס. בצד הגיע רוטב חמוץ-חריף מפיש סוס, ליים, צ'ילי וסירופ סוכר. המנה היתה מצוינת ומדויקת וכל הטעמים התחברו נפלא.
משם המשיך י' למנה ראשונה נוספת "לאב גאי אווז" – פרגית קצוצה, חזה אווז מעושן, כוסברה ונענע, בצל סגול, צ'ילי קשמירי, קריספי רייס. גם זו היתה מנה טובה, מין סלט קר עם בשרים, חריף מעט, עשיר בטעמים ומורכב. הרוטב הזכיר את הרוטב מהמנה הקודמת וחיזק את כל הטעמים ואת השילוב של הנענע והכוסברה נפגוש גם בהמשך.
אני דווקא בחרתי במנות דגים משל היותי נשית וקוקטית, והתחלתי בסלט פפאיה ירוקה עם דג קריספי, קשיו, עגבניות שרי ושאלוט מקורמל שלא עמד בסטנדרט של המנות שקדמו – והיה סביר ולא מעבר. Wow לא היה פה.
משם המשכתי לסלט חומוס בולגרי שהיה מורכב מגרגירי חומוס, במיה, מנגו בוסר, ראשי קלמרי ויוגורט באפלו חריף. הסלט היה מצוין בזכות עושר המרכיבים שלו והשילוב הייחודי. היתה בו חמצמצות שעשתה יופי לקלמרי והדגישה את הטעמים של כל שאר המרכיבים, ולמרות שלא מצאנו קשר בין המנה לקו האסייתי של המסעדה (כן אני יודעת שבבישול ההודי משתמשים הרבה בחומוס, יוגורט ומנגו אבל גם בבישול במג'דל שאמס).
על הדרך הגיע קוקטייל צהריים נטול אלכוהול עם פרח בכוס גבוהה שבהחלט הוסיף לאווירה והיה מענג. ההגשה לכל אורך הדרך היתה סופר מקצועית עם מלצרים מנוסים שלרגע לא חיכינו להם והשירות היה מהיר ואיכפתי.

הגענו לעיקריות וגם כאן חלקנו בינינו את המנות. י' את עולם היבשה ואני את עולם הים. בחרתי מנה אחת ממנות האקסטרה (צריך להוסיף לכל מנה סכום משתנה) וזו היתה מנת שרימפס בנגלי (בתוספת 35 ש"ח) שבא עם כרוב שחור, זרעי חרדל, אורז לבן ובמיה תאילנדית. הרוטב מורכב מיוגורט ודבש, מיץ תמרינדי ומיץ לימון. מעל הכל מפוזר אורז קריספי. המנה היתה מצוינת – השרימפס היו בשרניים וטעימים והרוטב בטעמים חזקים שממש מזכירים את הטיול ההוא הבלתי נשכח למזרח. פה באמת התערבה קוביית הסטיקי רייס וספגה את כל הרוטב הטעים והעשירה את המנה.

אמממ, עשית לי חשק עז
אהבתיאהבתי
אז כשתלכי תספרי לי איך היה:-)
אהבתיאהבתי
היה סוף הדרך!!!
אהבתיאהבתי
היה סוף הדרך!!!
אהבתיאהבתי