כל הצילומים: אביגיל ויוני גרא
אחד הדברים שאני אוהבת ביפו הוא שהכל נמצא קרוב ליד הבית, ולא רק מבחינת חנויות עיצוב ובוטיקים אלא בעיקר באוכל. כל כך הרבה מסעדות טובות נמצאות ברדיוס מסביבי, אפילו החומוס הכי טוב ביפו שנמצא במרחק הליכה מהבית (ולא, זה לא אבו-משהו).
המסעדה שביקרתי בה לאחרונה נמצאת בכיכר קדומים. סרדיניה שמה, והיא עברה שינוי בתקופה האחרונה. עד לא מזמן היא הייתה שייכת לשף רועי סופר שהעביר את מלוא מרצו למסעדת בינדלה, ובמקומו הרוח החיה שכבר חודשיים מנצחת במטבח היא אייל סבן. סבן עבד בהייטק במשך שנים בתחום השיווק והניהול ויום אחד הוא הבין שמשהו חסר לו: התרגשות. במסע החיפוש הוא הגיע למסקנה שאוכל הוא התחום שמשלב את כל כשרונותיו ואהבותיו- ויצא לדרך. סבן עזב את משרת הניהול בהייטק והלך ללמוד בבית הספר לקולינריה "בישולים". לאחר מכן התמחה כשנה בכתית, ואחר-כך נסע לדרום איטליה להתמחות באוכל איטלקי. בסופו של דבר הוא חזר עם הידע ורכש את סרדיניה.
המסעדה האיטלקית נמצאת בכיכר קדומים ביפו העתיקה לא רחוק מהים שמסתתר מאחורי בתי האבן הישנים ולצד מזרקת המזלות וכנסיית פטרוס הקדוש. התחושה היא של חו"ל והאווירה שמחה ונעימה גם בזכות מוזיקה איטלקית שמתנגנת ברקע. אגב צמחונים ישמחו לגלות בתפריט הרבה מנות שיתאימו להם לצד פיצות מצויינות שחלקן צמחוניות. את הארוחה ליוויתי ביין איטלקי, פיקאייה שהוא יין אדום יחסית קליל ולא נושך שהלך יופי עם האוכל. מאוד מומלץ. למנה ראשונה לקחנו כדורי ריזוטו עם גבינת עיזים מטוגנים ומצופים בפירורי לחם שהיו פשוט מעולים והגיעו ברוטב של חמאת עגבניות סמיך ועשיר.
- כדורי ריזוטו. צילום: אביגיל ויוני גרא
מנה ראשונה נוספת היא הקרפצ'יו שמגיע בלי לחם, אז תיערכו מראש ותזמינו את הפוקצ'ה. הבשר היה טרי מאוד, ולשמחתי זה לא היה קרפצ'יו רגיל וסטנדרטי אלא עם טוויסט ים-תיכוני שהגיע בדמות צנוברים קלויים וזיתים שחורים. האמת? זה עבד לנו גם בלי הפחמימות, אבל אתם חייבים…
- קרפצ'יו. צילום: אביגיל ויוני גרא
בגלל הפאטיש שלי לפירות-ים לא יכולתי להתעלם מהברוסקטה עם פירות-ים והזמנתי גם אותה. המנה היתה מפוצצת בשרימפס וקלמרי בכמות מאוד נדיבה יחד עם עגבניות והמון שמן זית שנספג בברוסקטה הטרייה והפך את הכל לשלמות של טעמים שהזכירו לי טעמים מנסיעה אחת מהעבר לדרום איטליה.
- וככה זה נראה מהצד השני
ברקע המוזיקה האיטלקית המשיכה להתנגן, המסעדה היתה מלאה אנשים שלא הפריע להם שלפני שעה היו אזעקות ופצמר"ים בשמיים, המלצר היה חינני וסופר מקצועי ואני התמסרתי לעוד כוס של הפיקאייה (חייבת לקנות לעצמי בקבוק אחד הביתה).
- צילום: אביגיל ויוני גרא
עברנו לעיקריות כשאנחנו הולכים על שתי מנות ספיישל שלא הופיעו בתפריט. בגלל האהבה שלי למתוק התחברתי מיד למנה של הטורטליני פטריות עם כבדי עוף, יין אדום, בצלי שאלוט ובצל ירוק טרי. זאת ממש מעולה, היא מתקתקה כמו שאמרתי בזכות בישול בציר בקר ויין מרסלה. היא חמימה ועוטפת ואולי קצת חורפית באופי שלה, מה שגרם לי להבטיח לעצמי שבגשם הראשון אני מתייצבת לאכול אותה שוב.
- צילום: אביגיל ויוני גרא
המנה השנייה מהספיישל הייתה מעולם הים- קוביות דניס, שרימפס, קלמרי, זוקיני, עגבניות שרי, גרגירי חומוס וברוסקטה בשמן זית ליד. קצת מזכיר את המנה הראשונה שאכלנו של הברוסקטת פירות-ים אבל שונה בזכות חריפות קלה של רוטב העגבניות. המנה הייתה מאוד ים-תיכונית באופייה, עשירה וטובה ומאוד מוצלחת.
אני לא יודעת אם זה היין, האנרגיות שאייל סבן העביר לי או השילוב של שניהם, אבל באותו ערב אמרתי לבמאי שאייל עשה לי חשק לבשל ולאפות ושלמחרת אני מפיקה לו משהו במטבח. השֹוֹׄׄק היה שזה באמת קרה, ואחרי שנים שלא אפיתי כלום הרמתי מאפינס לתפארת שעשו לי חשק להמשיך ולפלרטט עם המטבח.
אז בואו נעבור רגע לקינוחים. לקחנו שניים לסיום הערב המושלם הזה, אחד טירמיסו שהגיע בגרסה קלאסית ומוצלחת בלי שום התחכמויות, והקינוח השני- עוגיית שקדים כשמעליה דובדבני אמרונה מעל בריכת שוקולד חם וסמיך ובאמצע כדור גלידת וניל. הבמאי לקח ביס אחד ואחרי זה חמדתי לעצמי את השאר. בואו נגיד שזה קינוח חובה שאתם חייבים לקחת, כי את הצלחת הזאת החזרתי כמעט נקייה.
- קינוחים!
- צילום: אביגיל ויוני גרא
מדריך הצרכנות מבית הפיה השחורה 
עשית לי חשק ואני הולכת להזמין מקום השבוע!
אהבתיאהבתי
תמונות נהדרות .. נראה שהמסעדה נותנת תחושה של חו״ל 🙂
אהבתיאהבתי
ממש ככה! והאוויר ליד הים כל כך נעים! ממש ממש מומלץ.
אהבתיאהבתי
נשמע מעולה… אבל קצת רחוק לי בשביל מסעדה איטלקית (יש מסביבי כל כך הרבה)
אהבתיאהבתי
נראה מצויין.
לגבי היין פיקאייה, כשאני הייתי בעניינים לפני שנתיים יקב פלאם ייבא אותו לארץ ואני סתם אתןם לך גילוי נאות עליו - מייסד אינטל ישראל (דב פרומן) נהג להגיע למסעדה שבה עבדתי באופן קבוע ולשתות אך ורק את היין הזה. כך התוודעתי אליו… יין נהדר.
תודה על הביקורת!
ככל שאני קורא כאן יותר את הביקורות אני כועס למה את לא יוצאת למסעדה כל יום כדי לכתוב על זה.
אהבתיאהבתי
🙂
כי אז הייתי פרה….
אהבתיאהבתי