פסטיבל שף תאכל כשר 2014

צילום: אביגיל ויוני גרא

פסטיבל שף תאכל חוזר, והפעם בגרסתו הכשרה. בפסטיבל תקבלו מנה ראשונה+עיקרית+קינוח ב-89 ₪ במגוון מסעדות שוות ברחבי הארץ.

פסטיבל שף תאכל נוסד לפני 10 שנים והשנה חוזר הפסטיבל בגרסה כשרה. זה יקרה בין התאריכים 2.11-14.11 יוגשו במגוון מסעדות כשרות (כדוגמת - הקומה ה-11, ממילא קפה אנד בראסרי, הבלינצ'ס ההונגרי, פסטוריה ועוד עשרות מסעדות) תפריטי הארוחה כוללים- מנה ראשונה, עיקרית וקינוח ב-89 ₪. כמובן שצריך גם יין לצד ארוחה טובה, והשנה ילוו את הפסטיבל יינות של יקב הבוטיק שאטו דה גליליי מסדרת סילבר במחיר 120 ש"ח לבקבוק ו-28 ₪ לגביע יין. (אם המחיר של הבקבוק נראה לכם גבוה, אז בהשוואה למחירי בקבוקי-יין בסעדות שמתחילים בדר"כ מ-150 ₪, המחיר יחסית נמוך). למרות רצוני העז לעבור בכל המסעדות המשתתפות בפסטיבל ולטעום את כל המנות נאלצתי להסתפק במספר מצומצם יותר שמייצג חלק מהמסעדות שלוקחות חלק בשף תאכל.

צילום: אביגיל ויוני גרא

מסעדה ראשונה המשתתפת היא "הקומה ה-11" מסעדה הממוקמת במלון "קראון פלאזה" שבעזריאלי בת"א. ממסעדה זו טעמנו את מנת- "חציל בלהבות" המוגדרת כקרפצ'יו חציל בטחינה עם שערות חלבה. ראשית אני רוצה לקחת שנייה ולהתמקד במילה קרפצ'יו שבכל העולם מתארת בשר נע (ולפעמים דג) הפרוס דק ומוגש בוורסיות שונות. בארץ משום מה בשנים האחרונות מתארת מילה זו כל מנה המוגשת בצורה שטוחה על הצלחת (ראו ערך - קרפצ'יו תפוחים, קרפצ'יו סלק, קרפצ'יו עגבניות או כל מילה שתרצו לשים אחרי הקרפצ'יו) ולכן אתייחס למנה זו כחציל בטחינה וככזו היא נהדרת. על מצע החציל הקלוי יש טחינה עם נגיעות חלבה (שעשויה מסומסום כמו טחינה) ומשתלבת נהדר, ונגיעות של עגבניה מגוררת ופסטו שסותרים את טעם הסומסום הדומיננטי ונותנים עומק נוסף למנה. לצערי השף בחר להגיש מנה זו ללא לחם לצידה וחבל מכיוון שלחם משובח היה מרים אותה אף יותר.

צילום: אביגיל ויוני גרא

צילום: אביגיל ויוני גרא

משם המשכנו לשווארמה דג של השף מיכאל בר ממסעדת "אלדין בשדרה" שבאשדוד. המנה שהייתה מאוד גדולה ומשביעה הוכנה מדג מושט והוגשה על מעין פיתה מוארכת שנפרסה לרוחבה ועליה פוזרו גם עגבניות, פטרוזיליה וטחינה. המנה הייתה טעימה וקלילה ובעלת טעמים מודגשים של כמון ו"חבריו" (כל אותם תבלינים הנותנים לשווארמה את טעמה הייחודי), היא תתאים לכל מי שנפשו חשקה בשווארמה אבל רוצה גרסה לייט מתוחכמת ומעודנת יותר.

צילום: אביגיל ויוני גרא

צילום: אביגיל ויוני גרא

מאותה מסעדה מגיעה גם המנה הבאה- סביצ'ה דג (פלמידה) ים תיכוני. זו מנה המורכבת מסלט ירקות וסלרי, חתיכות פלמידה ומעל כוסברה, עגבניות שרי, זיתים, צנוניות פרוסות דק ועיטורי פרחי אמנון ותמר. היחס הכמותי של הדג לירקות היה לרעת הדג והוא נבלע ולא מספיק הורגש וחבל, מכיוון שהתיבול היה נכון ומדויק וכוסברה תמיד מבורכת במחוזותינו.

צילום: אביגיל ויוני גרא

מכאן המשכנו לעיקריות - הראשונה שאכלנו היתה טלה וירקות שורש בבישול ארוך של השף סהר רפאל ממסעדת "כדיתא" במושב תימורים. המנה עשויה משוק טלה מפורק מהעצם שהושרה ביין 24 שעות ולאחר מכן בושל בישול איטי של 3 שעות. לצידו מוגשים ירקות ארומטיים (ככה כתוב בתפריט) שבושלו לחוד ושמרו על צבעם וטעמם. הטלה היה נימוח מאוד, ממש נמס בפה ובעל טעמים עדינים. הירקות השלימו את המנה עם טעמים רעננים וזו מנה מומלצת ליום גשום וסגרירי עם מישהו שאוהבים. כדאי לציין שזו היתה המנה הכי טובה מבין כל המנות שטעמנו היום.

צילום: אביגיל ויוני גרא

עוד עיקרית שאכלנו נקראת "אש ולהבה" של ירון טויטו ממסעדת ריבר בסר ברמת גן הכשרה. זו מנה של אטריות ביצים מוקפצות עם בקר, עוף, כרוב, גזר ובצל ירוק כשעל הכל מפוזרים שבבי בטטה קריספיים. זו מנה אסייתית קלאסית עם טוויסט של שבבי הבטטה שנותנים אלמנט קראנצ'י לחוויה. לטעמי היתה המנה מעט מתוקה מידי וכמות נדיבה מדי של שבבי בטטה.

צילום: אביגיל ויוני גרא

הקינוח שטעמנו נקרא "פאי לימון אחר" והוא פרי מוחו של שף אסף לישקובסקי ממסעדת הקומה ה-11 של מלון קראון פלאזה בעזריאלי ת"א. ההגשה והצילחוּת נאים ונכונים. הפאי מורכב משתי עוגיות וביניהן קרם הלימון שהגיע במתיקות וחמיצות ביחס מדוייק ובכמות נדיבה. מעל כיכבו ארבע גבעות מרנג יפות כמו נשיקות שבא לכם לטרוף. ליד היתה כוסית עם שוט של נקטר פירות ובצד מין קוביית בראוני מתוחכמת עם רצפה וגג של תערובת אגוזים. כמו שאתם מבינים הקינוח הורס ואני הייתי אוכלת קילו ממנו אם הייתי יכולה.

אז שיהיה לכם פסטיבל שמח ובתאבון. לחצו כאן לרשימת המסעדות

הבמאי ואני מתדיינים בנושא- הקרפצ'יו- לאן