מדריך הצרכנות מבית הפיה השחורה

הפיה השחורה שבעה

בזמן האחרון אני כל הזמן שומעת על יומנגס, מסעדת המבורגרים מיוחדים שתקועה לה אי שם בעמק חפר וש"אני חייבת ללכת אליה כי שם הכי טעים בעולם". שמעתי את זה לא מאחד ולא משניים שחפרו לי בנושא. עוד דבר ששמעתי על יומנגס הוא שמחכים הרבה זמן בתור כי אי אפשר להזמין מקום מראש. וואלה יופי – אני התל אביבית אסע לחצר האחורית של נתניה לאכול ועוד אעמוד שעה בתור? אני??? לא נעים להודות אבל מסתבר שכן…

אז החלטנו החבורה לצאת לשם בחמישי בערב (טעות טעות טעות). הבמאי ואני הגענו ראשונים מכל החבורה, כי פולנים אנחנו ובדמנו זורם דם טהור וגפילטע פיש תוצרת ורשה. מול עינינו ראינו את המקום המדובר- מסעדה הממוקמת בגבה של תחנת דלק (סקסי) צמוד לארומה (למי שלא מסוגל לחכות בתור ומתייאש) עם עשרות, ואני חוזרת, עשרות טינאייג'רס שגם הם באו בחבורות ומחכים בתור. נשמתי עמוק וניגשתי למארחת, היא רשמה אותי ואמרה לי להוריד אפליקציה שתודיע לי מתי התור שלנו מגיע אז הורדתי כי במקרי רעב קשים צייתנית אנוכי. שאר החבר'ה הגיעו ובישרתי להם שכנראה ניכנס עוד שעה ועשר דקות. הם לא אמרו נואש. כולם יוצאי יחידות קרביות שהתכנסו הערב לטעום את ההמבורגרים הכי טובים בארץ, אז חיכינו. בינתיים מלצרית יצאה וחילקה צ'יפס שבישר רעות לכל הילדים שחיכו בחוץ. הצ'יפס היה חום מדי, כזה ששכחו אותו בשמן יותר מדי זמן אז מיד התחלתי לחשוד.

ככה נראית האפליקציה

כל כמה דקות בדקתי את האפליקציה שמיידעת מה מקומנו בתור, תוך שאני נזהרת לא לגעת בכפתור המאוד מאוד מכשיל באמצע המסך של אותה אפליקציה "לביטול התור" שחס וחלילה לא ילחץ אחרי שחיכינו כל כך הרבה זמן. אחרי שעה ועשרים דקות בערך נכנסנו. חזון אחרית הימים. פסעתי פנימה מוכת רעב ומזילת ריר ולא ראיתי אף אחד ממטר. יכול להיות שדרכתי על כמה אנשים בדרך. המקום מחולק לשניים- המסעדה בפנים- המקום היותר נורמלי, ובחוץ, איזור מקורה שזה בעצם מדרכה עם שולחנות וכיסאות. הריח באוויר- כזה שנתפס בבגדים וחייבים לחפוף אחר כך, והרעש- גיהינום עלי אדמות. (בתוך המסעדה פחות רועש). קיבלנו שולחן מרווח באזור החוץ המקורה, ומלצרית ממש חמודה ניגשה אלינו, ישבה איתנו והסבירה לנו במקצועיות ובסבלנות על כל ההמבורגרים. בכלל, השירות פה היה מעולה ומהיר לאורך כל הזמן. אני לקחתי המבורגר עם כבד אווז ובצל מקורמל, הבמאי סיציליאני עם שמאלץ וגבינה (הגבינה או הכבד אווז בתוך הקציצה עצמה) והשאר נעו בין המבורגר חריף לבין מנת צמחונית של פטריות ממולאות. ביקשתי דרגת עשייה מדיום והמלצרית אמרה שזה יוצא די רייר אבל זרמתי. מסתבר שהיא צדקה וקצת התחרטתי שלא ביקשתי מדיום וול. לא נורא. הרעש מסביב היה נורא, מוזיקה מרמקולים צרודים של כל מיני סוגים של טיילור סוויפטים, ופתאום הרעש התחלף. למישהו יש יומולדת! באותו רגע יצאו חמישה מלצרים עם תופים וזיקוקים ועשו כפיים, המוזיקה הוגברה עוד יותר לרמות שתהיתי אם זו אני שצריכה להתחיל לחפש בית אבות מתאים או שבאמת ככה זה מגניב היום אבל אני אצטרך לחפש תרומת עור תוף מחר, ולמזלי אחרי כמה שניות הסיוט הזה נגמר וחזרנו לרעש הרגיל.

***להרשמה לבלוג הכניסו כתובת מייל איפשהו בצד שמאל:-)***

צמחונים ימצאו פה את המנה הזו של הפטריות הממולאות, צ'יפס וטבעות בצל

האוכל הגיע, בתחילה טבעות בצל, מנה ענקית  שאני לא התעלפתי אך חברי התמכרו. הטבעות בצל הן לא מהסוג של שבבי בצל חתוכים מצופים בפירורי לחם (שאני מתה על זה) אלה ממש טבעות של בצל אמיתי מצופים בבלילה. הצבע היה שזוף מדי לטעמי וזה היה שמנוני ברמה של צינתור- פויה. הפטריות הממולאות היו מצויינות, עם גבינה כחולה ועוד כל מיני גבינות בפנים, מנה גדולה ויפה. ההמבורגרים הגיעו בטיימינג הנכון ושמחתי שלא ממהרים לתת פה את העיקריות כדי לפנות את שולחננו מהר. ההמבורגר מגיע בגדלים שונים, ואני לקחתי את הקטן 220 גרם. הוא היה מעולה, הלחמניה קצת פחות (מתי אנשים בארץ יתחילו לעשות לחמניות בריוש להמבורגר? זה משפר פלאים את המנה). עם ההמבורגר מגיע הצ'יפס (כלול במחיר ההמבורגר) ששכחו אותו בצי'פסר יותר מדי אז לא נגעתי, והבירות מהחבית מגיעות רק בחצאי ליטר. הכל פה גדול. הכל יומנגס. (ויש גם תחרויות במקום של מי אוכל הכי הרבה אבל זה מיועד לאנשים כבדים ממני שמגיעים למקום וזה ממש לא מעניין אותי). כולם אהבו את ההמבורגרים ותוך כדי הביס השלישי בערך- חשכו אוזניי. עוד יומולדת!!! שיירת המלצרים שוב יצאה עם התופים שלהם, המוזיקה הוחלפה למוזיקה ערבית אותנטית והדציבלים הועלו למקסימום. כל החבורה שלנו החליפה מבטים מיואשים ותהיתי אם דאעש השתלטו על המקום וזו מסיבת תחילת העינויים שלנו, או שבאמת אני צריכה להתחיל לחפש פיליפינית, אבל אחרי חצי דקה הרעש נפסק והרגשתי שעברתי חוויה רוחנית של העצמה אישית וכרגע אני אשה חזקה ומחוסנת יותר. המשכנו לכרסם את ההמבורגרים המצויינים והתכוננו לקינוח. לקינוח יש מילקשייקים של בן אנד ג'ריס במגוון מאוד רחב של הטעמים שלהם כמו צ'אנקי מאנקי, וניל עוגיות, קינמון עוגיות ועוד כל מיני. זה באמת חלומי כי אני חולה על הגלידות שלהם. בעודי בוחרת את המילקשייק שלי (וניל עם עוגיות), מסתבר שעוד מישהו הצהיר שיש לו יומולדת היום ולצערי שוב התחילו החגיגות, התופים והמחולות. רעש רעש רעש. וואלה פה ביפו חוגגים יותר בשקט. פה בעג'מי יורים זיקוקים, יורים במישהו, והשקט חוזר על כנו לאחר דקותיים. קלאסי. החזקנו מעמד והגיעו המילקשייקים עם גבעת של קצפת מפתה מעל. היה מעולה ומשמין אבל למי אכפת. יצאנו שבעים לשמי חדרה הלוהטים וחזרנו הביתה תל אביבה. אם אני ממליצה על המקום? כן, אבל אל תבואו בחמישי-שישי-שבת אלא אם בא לכם להביא אתכם כסאות נוח ולחכות.

ואחרי המילקשייק- דירוג ההמבורגרים האישי שלי בארץ

מילקשייק בן אנד ג'ריס

ולסיום: דירוג ההמברוגרים בארץ הכי טובים לפי מדד הפיה השחורה:

1. ההמבורגר שהבמאי עושה (הייתי חייבת).

2.      26 Hamburger Gourmet שהלחמניה שלו מבריוש. המבורגר של 2 צרפתיות שפתחו אותו לא מזמן בגן החשמל בתל אביב.

3. וולפנייטס

4. יומנגס

5.עד העצם אקספרס (זה ז'אנר מעט שונה, זול יותר, אבל עשוי ממש מעולה).