בלוג הפיה השחורה

בשנים האחרונות ישנו טרנד בו בשלנים חובבים מארחים בביתם אורחים שונים שאינם מכירים. קוראים לזה EAT WITH (אית ווית') וזה קיים בערך 3-4 שנים. יש כאלה שעושים את זה בשביל הכסף ויש כאלה שעושים את זה בשביל הפאן כי הם אוהבים לארח אנשים ולבשל להם. הם סקרנים להכיר אנשים חדשים והכי מגניב זה לראות מה יקרה, כי אף פעם לא יודעים איך זה יתפתח, על מה ידברו ואיזה קשרים (רומנטיים?) יווצרו. זה טרנד עולמי והמון תיירים מחפשים את זה גם אצלנו בארץ, ככה שבאמת אתם לא יודעים את מי תפגשו.

לאחרונה התנסיתי בטרנד והוזמנתי ל"שולחן האדום" בהרצליה, ממש לערב הראשון שלו. השולחן האדום היא בעצם מסעדת סופי שבוע בביתם של שירה וגבריאל, זוג מקסים שגם עומד להתחתן בקרוב! שירה על תקן המארחת, גבריאל השף, והשולחן במטבח- הוא אדום (וזה לא השולחן שעליו אוכלים, אוכלים על שולחן עם מפה והכל מסביב מלא נרות רומנטיים).

 

הקונספט הוא חוויה קולינרית מאוד ייחודית שמאפשרת אינטרקציה בין הסועדים ובין הסועדים לשף, מה שלא קורה במסעדות רגילות. אתם מגיעים לבית של שירה וגבריאל ובעצם אין לכם מושג מי יהיו האורחים האחרים שיסעדו אתכם בשולחן. זה מסקרן וכיף לפגוש אנשים אחרים בצורה הזו, כי הכול קורה באווירה ביתית וכיפית. נכנסים לשם עד 15 איש ואפשר גם לעשות ארוחות לקבוצות או למשפחה אם בא לכם.

קבלו טעימה על מי שעומד מאחורי מטבח "השולחן האדום": גבריאל שעלה לארץ לבדו ב-2008 נולד בארגנטינה, הוא איטלקי מצד האבא, זכה בתחרויות בינלאומיות במוזיקה בארגנטינה ובשוויץ על נגינה בחליל צד, משחק שח מט בליגה הארצית ומדבר שש שפות. הרקע בבישול: הוא עשה סטאג' במסעדת "כתית" במשך 3 חודשים, עבד קצת במסעדת "מסה", הוזמן לעבוד במסעדה החדשה של אביב משה, מסעדת "קוואטרו" העומדת להיפתח בקרוב אך נקלע לצומת-דרכים: להתחיל קריירה חדשה של טבח או לחזור להיי טק. בסוף החליט לא לוותר על כלום, חזר להיי-טק ובמקביל פתח "השולחן האדום" בסופי שבוע (שישי ושבת). אגב גבריאל מכין הכל כמו את הפסטה, המיונז, הלחם, הקינוחים ועוד.

האווירה היתה מאוד נעימה, נרות, מוזיקה טובה ואנשים מעניינים שהכרתי. למנה ראשונה קיבלנו כוסית עם פירה ירוק של תפ"א ואבוקדו, טונה עם מיונז, בצל סגול וירוק, עגבניות ופלפלים. פתיח נחמד וקליל.

מנה שניה- סביצ'ה מוסר ים עם חומוס, מלפפון, קרם פרש, גרגירי כוסברה, צימוקים, כמון ומטבל חצילים מעושנים בצד. ההגשה והצילחות בהשפעת הסטאז' בכתית- ניכרת. המנה היתה מאוד מוצלחת, טעימה, מעניינת וכל כך יפה. כל חומרי הגלם היו מאוד טריים וטובים והשילוב בין שלל הטעמים היה מבריק.

עד שתצא העיקרית קיבלנו סורבה לימון עם עלי נענע שמאוד מקובל להגיש בין המנות במסעדות יוקרה. זה היה שילוב של חמוץ ומתוק מאוד נחמד, קייצי ומרענן.

לעיקרית קיבלנו פסטה קפלצ'י (באיטלקית: כובע גדול) שדומה לרביולי. הקפלצ'י היה ממולא בערמונים, דלעת, כרוב אדום וריקוטה והרוטב כלל חמאה, יין לבן ומרווה. בטח היו עוד מרכיבים שפיספסתי. בכל אופן זה היה פשוט מושלם, עשוי כמו שצריך וחדשני מבחינת כל השילובים המעניינים.

לקינוח קיבלנו מילפיי, מאפה בצק עלים פריך ומתוק ממולא בקרם מסקרפונה ואגוזים. בצד קיבלנו רוטב טופי חם שכל אחד מוזג לעצמו, ובצד היתה גלידת חמאה חומה עם אבקת חלב ואגוזים. הגלידה היתה "כבדה" ודחוסה וסופר-טעימה וכולם ביקשו ממנה תוספת. הקינוח היה ממש ברמה גבוהה, מושלם מכל הבחינות, רק הייתי מוותרת על הקישוט של רוטב הפסיפלורה, גם כי זה חמוץ ומעצבן וגם כי זה כל כך שייך לניינטיז.

מעבר לזה היתה זו חוויה מושלמת. המחיר הוא 150 ₪ לאדם כולל שתיה קלה. בתוספת 40 ₪ מקבלים עד שתי כוסות יין אדום או לבן או בירה. מתחילים ב19:30 ונשארים עד 22:30 (עד שלוש שעות).

השולחן האדום, נוה עובד 17 הרצליה, 054-787-7503 לאתר בפייסבוק לשם הרשמה לארוחה ופרטים נוספים לחצו כאן.

אשמח לתגובות, לא חייבים להיות רשומים 🙂