הפיה השחורה פוגשת את עדנה שגב, אמנית מוזאיקה ופסיפס שיוצרת דברים נדירים ומרגשים, החל מחפצי אומנות ועד שילוט ורהיטים וגם עושה סדנאות לכל מי שרוצה ליצור.
צילום: אביגיל לאפין גרא
אחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא לפגוש אנשים חדשים שמעניינים ומסקרנים אותי, אנשים שיוצרים וגורמים לי להתרגש ולרצות ליצור איתם (כמו השף של סרדיניה שבזכותו התחלתי לאפות, או ארז אומן הרהיטים שבזכותו חזרתי לצייר). הפעם פגשתי מישהי מרתקת ומלאת שמחת חיים עדנה שגב- אומנית פסיפס. עדנה מתגוררת בגבעתיים, שם גם נמצאת הסדנה שלה ובמקור היא מחיפה. היא התחילה כמעצבת גרפית והיום היא עובדת בזה מעט כי רוב הזמן שלה מוקדש לפסיפס, האהבה האמיתית. אגב אם עד היום חשבתם שפסיפס הוא מלאכה קשה ומסובכת שדורשת המון כוח פיזי, עדנה הסבירה לי שלא כך הדבר ובסדנאות שהיא עושה כל אחד יכול להשתתף, ולא חייבים שום כישרון או ידע באומנות, אלא רק סבלנות ורצון ליצור. איזה כיף! ישבתי איתה עם כוס קפה וזכיתי לגלות אישיות מרתקת שאני חייבת לחלוק אתכם.
מתי התחלת עם הפסיפס?
"התחלתי לפני 15 שנה אצל שרית פילץ גרנית ז"ל. הייתי אצלה 3 שנים והמשכתי לעבוד בבית בווליום נמוך כמעצבת גרפית. לפני 6 שנים כשהיא סגרה את הסטודיו שלה אני בדיוק פתחתי את שלי. זה קרה די במקביל ושרית המקסימה גם עזרה לי בהקמה".
איך הגעת לפסיפס?
"שנים עבדתי כגרפיקאית לבד בבית ויום אחד הבנתי שנמאס לי לשבת כל היום מול המחשב וחסרה לי חברת אנשים. סיבה נוספת היא שיום אחד הלכתי למכרז כלשהו, בחוץ ישבו כמה מעצבים גרפיים והסתבר שאחד מהם הוא מורה שלי לשעבר. אני זוכרת שהסתכלתי עליו ולבי נחמץ. אמרתי לעצמי שככה אני לא רוצה לגמור, כאישה כבויה ועצובה. הבנתי שאני צריכה משהו משמח ומעצים שיקח אותי למקומות טובים והבנתי שאני צריכה למצוא דרך חדשה. היום אני מרגישה שמצאתי את הייעוד שלי כי אני גם יוצרת וגם פוגשת כל הזמן אנשים חדשים ואני מאוד מאוד אוהבת את זה!".
שגב פונה גם לקהל פרטי וגם לציבורי ועובדת עם לקוחות פרטיים, אדריכלים, מעצבים ואדריכלי-נוף. סוגי העבודות ששגב עושה מאוד מגוונים: החל משולחנות מעוצבים, רצפות, ספסלים בנויים, דקורים לחדרים, באקס-פלאשים למטבחים (הקיר במטבח בין השיש לארונות), ועד לשלטים או יצירות למשרדים. כשביקרתי אצל עדנה בסטודיו ראיתי יצירה מקסימה בתהליך עבודה: חתימה של אומנית שלאט לאט הופכת לשלט למשרד שלה, וזה נראה מיליון דולר.
יכול להיות שכבר נתקלתם בעבודות של עדנה שפרושות ברחבי הארץ. יש פסלים שונים צבעוניים ושמחים במקומות שונים או למשל השילוט בכניסה לעיר שדרות הוא פרי יצירתה. עבודה נוספת מוצגת בבית-חולים סורוקה, ויש עוד הרבה, אפשר לראות את הכל באתר שלה. החומרים בהם היא משתמשת הם אבן טבעית, סמלטי (זכוכית שמיוצרת בעבודת יד בחו"ל והיא הכי יקרה ואיכותית שיש), זכוכיות ויטראז', צלחות, אריחי קרמיקה, אריחי פורצלן, פסלים, פלסטיק ועוד. בקיצור- כל דבר שאפשר לשבור אותו לחלקים קטנים ולהדביק.
צילום: יסמין ואריה צלמים
מה היצירה הכי אהובה עליך?
"הפייבוריט שלי היא "אשה חרסינה", יצירה שכולה לבנה ויש בה עדינות והומור, תראי מה כתוב על איבריה האינטימיים… אני אוהבת את המינימליזם שלה. זו יצירה שגם עומדת למכירה למרות שאני מאוד קשורה אליה".
צילום: יסמין ואריה צלמים
"עוד יצירה שאני מאוד מאוד אוהבת היא של ספסל בנוי מחופה בעלים ופרחים בצבעוניות מאוד פסטלית ורכה. זו עבודה שלקחה 4 חודשים, 680 שעות ו-3 אנשים עבדו עליה. הפסיפס נעשה אצלי בסטודיו. הטכניקה היא שמייצרים את זה על פלסטיק שמודבק לציור ובכל פעם שמסיימים קטע מדביקים עליו טפט שקוף, גוזרים אותו ושמים בצד. בסוף מביאים את כל החלקים ללוקיישן של הפרוייקט ומרכיבים את זה שם. זו עבודה מאוד מדוייקת ומורכבת, מאתגרת ומוקפדת. אני מאוד שמחה שיצא מעל המצופה ובעלת הבית שהזמינה את זה פשוט מאושרת".
היצירות של עדנה השתתפו בתערוכות רבות, כמו בתערוכה בשנת 2013 – "אינטימיות או ביני לביני" במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב. בנוסף היא השתתפה בתערוכה "פרשנות על צלחות" בגלריית מאה השנה בלונדון עם עבודה מאוד יפה ואישית שנקראת Ever lasting presents. "ביקשו ממני להגיש עבודה קלת משקל, אז במקום ליצור בפסיפס רגיל- גזרתי כרטיסי אשראי וכרטיסי חבר מועדון ויצרתי פני אישה- את פניה של אמי ממש אחרי שילדה אותי. זו תמונה מאוד מרגשת כי יש שם חיוך טהור של אמא עם בתה אחרי הלידה". בנוסף עדנה השתתפה במספר תערוכות קבוצתיות בשנים 2010-2012 באוניברסיטה המורמונית בירושלים, בהיכל התרבות ראשון לציון, בתיאטרון גבעתיים ועוד.
צילום: יסמין ואריה צלמים
מה החלום שלך לשנים הבאות?
"להכניס עוד הרבה פרויקטים גדולים ומשמעותיים, בין אם דו או תלת ממדיים, שיהיו מאתגרים וגדולים וששמי יהיה בינלאומי".
סדנאות הפסיפס
הסדנאות מיועדות למבוגרים מגיל 18 ומעלה, גם למבוגרים מאוד בגיל 70-80. הסדנה מתבצעת פעם בשבוע במשך 3 שעות ויש בין 4-14 איש בקבוצה. הסטודיו נמצא בגבעתיים ופרטים נוספים יש בפייסבוק. לא חייבים כישרון או ידע בציור בשביל הסדנה. כישרון הוא בונוס, לא מאסט. פסיפס זה קודם כל פרקטיקה וטכניקה, לא צריך לכך כוח פיזי. בסדנה כל אחד יוצר מה שבא לו החל משולחנות, תמונות, משטחים לדברים חמים, דקורים לאמבטיה, קערות, עציצים, פסלים ומה שבא לכם. אופציות לימי הסדנה:
שישי 9:00-12:00 * או: שלישי 19:00-2:00 * או: רביעי 17:00-20:00
מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט ולהיחשף לאמנית כל כך מוכשרת .. גם אני ברגעי הפנאי משתדלת ליצור (אמנם לא בפסיפס ) ..אבל עם שגרת היום השוחקת ו״קוטלת״ היצירתיות אני לפעמים מרגישה שזה כמו אוויר בשבילי :)
אביגיל לאפין גרא, בעבר עיתונאית במגזין גוסטייל ו-xnet, ידיעות אחרונות, nrg ומעריב, כתבת עיצוב ואופנה בטיים אאוט תל אביב, במגזין "עיצוב מעריב" ועוד. הקימה את מדור הצרכנייה הראשון באתר מעריב בנובמבר 2007 ומאז זה הפך למושג שגור כמדור בדיקת וסקירת מוצרים גם באתרים אחרים. בלוגרית מ-2007 (בדמרקר קפה ועכשיו פה), מעצבת פנים בדימוס, בוגרת קורס איפור וציורי גוף בבי"ס ירין שחף, מציירת למגירה, פסנתרנית, מגיל 12 רוכבת על סוסים (גם ווסטרן וגם אינגליש) ועל אופנועים כבדים (האחרון היה הארלי דייוידסון ספורטסטר 883), עשר יחידות בבגרות בכימיה ורוצה להביא שלום עולמי.
עדנה, העבודות שלך מהממות!!
תודה רבה יפה, שימחת אותי :)
עדנה היא אישה מדהימה עם כישרון גדול ולב ענק. יצירתית ברמות ומקצוענית!
זכות להכיר.
סיגלי :* אני סמוקה עד שורשי שיערי הקצר
השמים הם לא הגבול ביצירותייך
תודה רותי על מילותייך הטובות והנעימות
מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט ולהיחשף לאמנית כל כך מוכשרת .. גם אני ברגעי הפנאי משתדלת ליצור (אמנם לא בפסיפס ) ..אבל עם שגרת היום השוחקת ו״קוטלת״ היצירתיות אני לפעמים מרגישה שזה כמו אוויר בשבילי :)
תודה מיכל, גם אצלי כמו אצלך היצירה היא אוויר. לשמחתי היא הפכה להיות ״עבודתי״ אז מצליחה לנשום לעיתים קרובות :)
כיף לך !! :)
יפהפה. אהבתי
תודה תודה איזה כיף לי :)