אם יש מסעדה כשרה שאני באמת אוהבת (ואני לא טיפוס של מסעדות כשרות), זו מסעדת הרברט סמואל בהרצליה. המקום מאוד אלגנטי ונעים. המיקום בתוך מלון ריץ קרלטון בהרצליה מאוד אקסקלוסיבי ואפשר להשקיף על המרינה, והשירות שם תמיד ברמה הכי גבוהה, מצרך נדיר בארץ.
האחראי לכל החוויה הקולינרית הוא השף מור כהן שמציע חוויה קולינרית בחלל ים תיכוני עם מטבח פתוח. המסעדה מציגה תפריט המתבסס על חומרי גלם מקומיים, שהעיקריים בהם: דגים, בשר, ירקות ושמן זית ולצידו תפריט יין ממיטב יצרני היין הכשר בארץ ובעולם.
לאחרונה השף מור כהן השיק את תפריט הקיץ שלו, ככה שהייתי חייבת לבוא ולגלות את הטעמים החדשים והפרשנות שלו למנות קייציות שמשלבות דגים, בשר וקינוחים כשהכל כשר ומתבסס על פירות הקיץ הישראלים. בין המנות המרכיבות את התפריט של המסעדה, ניתן להתענג על סלט העגבניות המפורסם של 'הרברט סמואל' (כתבתי עליו כבר כמה פעמים בבלוג), ניוקי תפוחי אדמה, כמהין ערמונים ואפונה, סשימי טונה בסלק אדום, מנת דג לברק שלם צלוי עם כורכום ועגבניות. בנוסף יש גם מגוון בשרים מקומיים מדהימים כמו פילה, אנטריקוט, צלעות טלה והכל באיכות המדוקדקת וביכולת הבלתי מתפשרת של המסעדה.
התחלנו במשהו לא סטנדרטי, מרק מישמש – מרק קר ומרענן, משמשים צלויים, קולורבי, שמנת שורש סלרי (38 ₪). זו לא מנה לכל אחד. הטעמים מאוד מורכבים ומיוחדים והתוצאה הסופית מרעננת ויוצאת דופן. אישית אני לא חברה טובה של סלרי ככה שפחות התחברתי למנה, אבל שותפי לסעודה מאוד אהב את השילוב הייחודי של כל המרכיבים.
מנה ראשונה נוספת היתה של טונה אדומה על אבטיח שמשרה ג'ינג'ר, תחמיץ וואסאבי, זרעי בזיליקום (58 ₪). כדאי לערבב את הכל ולא לחסוך ברוטב הווסאבי שעם אבטיח זה פשוט מטריף! שילוב הטעמים הנדיר הופך את המנה הזו לליטוף נעים בחיך שממש כיף לנשנש יחד עם קוקטייל קייצי ופירותי, כמו הקוקטייל שהמיקסולוג של המקום הכין לי. ביקשתי קוקטייל של אננס וקוקוס (אני יודעת, זה הכי אייטיז אבל האייטיז חזרו עכשיו בענק ומותר לי) והוא הכין לי והוסיף בזיליקום, פסיפלורה ועוד תערובת תבלינים סודית. (תמיד במסעדות יש "תערובת תבלינים סודית" כלשהי כדי לשמור על מסתוריות וסקרנות).
פלמידה לבנה כבושה 7 לילות, שעועית בובס, פלפל ששקה על האש, צ'ילי חריף (34₪) מנה קלילה ונעימה, מלוחה עם טעמי ים בולטים שלחם הבית משתלב איתה יופי והופך את זה למשהו שמזכיר לי את האוכל של בית סבתא שאני כל כך מתגעגעת אליו.
כבד אווז- מדליון על הפלנצ'ה, רוטב ענבי שועל, אלסרים בקרמל ורוזמרין, חלה קלויה (108₪). הופה! פה רציתי לצרוח כמה שטוב לי. אני כל כך אוהבת כבד אווז, והשילוב של כל המרכיבים פה היה פשוט אש. אגב אלסרים זה אגוזי לוז, והקירמול שלהם עם נגיעות הרוזמרין היה מושלם. קצת יין אדום לצד המנה ואני בעננים.
לוקוס ים תיכוני – רוטב צנוברים וזעתר טרי, פלפל הבנרו צהוב, ניוקי צרוב, עשבים צעירים, מלח מעושן (168₪). למרות שכבר קצת הייתי שבעה, נתתי גז והתפרקתי על מנת הלוקוס. מנה טובה בלי הרבה התחכמויות. הדג היה מצויין, עסיסי, התוספות מסביב עשו לו כבוד ולא גרעו מטעמו אלא קיבלו את שלו והכל היה נכון ומדוייק.
עגל חלב – צלעות בצלייה איטית, רוטב דובדבנים 'דרך המשי', קרם תירס מוקצף (142₪). הבשר היה מצויין. הנתח רך מאוד, עסיסי, ועם הדובדבנים זו פשוט שירה. קרם התירס ליד לא ממש היה נחוץ, אבל הגזר המתקתק ושלל הדבדבנים עם הבשר היו משהו שכבר ברגעים אלה אני מתגעגעת אליהם.
הגענו לקינוחים, ונזכיר שהכל פרווה כדי לעמוד בכשרות הנדרשת.
גברת פבלובה- מרנג עם אננס צלוי (42₪) מנה חביבה עם הפתעה בפנים של אננס חמוד ושובב בקרם מתקתק. קליל ונחמד מאוד.
נמסיס- מוס שוקולד אפוי, קרמל בננה, קולי פסיפלורה, גלידת תבלינים שיכורה (52₪). המוס עצמו מאוד עשיר וכבד, טעמו מאוד שוקולדי וטעים, אבל התמקדתי בגלידת התבלינים שמאוד התחברתי אליה. בעלי נשנש קצת והלך להתעלף בצד מדי לאחר מכן. זה היה סיום מושלם לארוחה מצוינת, ואם תוסיפו לזה בסוף טיול לאורך המרינה עם הבריזה והלחות המרגיזה תוכלו להגיד שזה כמו בחו"ל אבל לזכור שזה כל כך בארץ וזה שלנו.
מדריך הצרכנות מבית הפיה השחורה 