מדריך הצרכנות מבית הפיה השחורה

מה אני הכי אוהבת בעולם? כנראה שלאכול, ומה עוד אני אוהבת? אנשים ולהכיר אנשים חדשים.

אחד היתרונות של ארוחות eatwith הוא שאתם מגיעים להרפתקה. הרפתקה קולינרית בה לא תדעו מי עוד יהיה אתכם בשולחן וגם לא בטוח שתדעו מה תאכלו אלא רק את הקונספט בגדול.

הארוחה הבלקנית אליה הוזמנתי היתה מאוד מסקרנת. לא רק שבמקרה פגשתי אנשים שאני מכירה ולא ידעתי שיהיו שם, אלא הכרתי גם חדשים. מאחורי הסירים מנצחת דפי קרמר, אישיות מרתקת ומדהימה שאני מקווה שתהיה חברה שלי גם בהמשך. דפי שבמקור היא צ'כית וגרמניה, למדה לבשל בכל מיני מקומות בעולם וכמו כל דבר שהיא עושה- היא פרפקציוניסטית. הארוחה הורכבה מהמון מנות מעניינות וטעמים מארצות הבלקן, וכדי לא לאכול לכם את הראש יותר מדי, בואו נצלול ונראה מה אכלתי.

האווירה היתה מהנה, השולחן מזמין וערוך בצורה צבעונית ושמחה. הכלב החמוד טיגר היה צמוד אלי (כנראה הוא קלט שאני אוהבת חיות) והכל היה במרפסת הענקית כשלא חם מדי וגם יש מאווררים מעל. הבונוס- אפשר לעשן בצד וזה לא מפריע לאף אחד.

המנות הראשונות היו קישואים בלבנה ואגוזים, סלט ירקות עם בולגרית וזעתר, ממרח לימון כבוש, סלט שעועית בובס עם עגבניות מיובשות, בזיליקום, בצל סגול ותיבול סודי, והכי טעים מבחינתי היה סלט עדשים שחורות עם מלא עשבי תיבול כמו כובסברה, פטרוזיליה, שמיר, נענע, רוקט, עגבניות וחמוציות שממש אהבתי. זה היה כל כך טעים ובחיים לא טעמתי שילוב כזה טוב.

לצד הסלטים היה לחם מהטבון עליו אזוב וזעתר, זהו לחם דק שמאוד מאפיין את מקדוניה. הוא נטרף על ידי כולם במהירות כשאני מנסה לעצור את עצמי כי אני יודעת שיש עוד המון מנות בהמשך. היה גם לחם רגיל בצד, אבל לא ספרתי אותו. פחמימות זה לחלשים.

אחד הדברים הכי טעימים היו ממרח טחינה-סלק פיקנטי עם שום, נענע וג'ינג'ר שעבר בבלנדר עד שקיבל את צורתו הסופית. זה פשוט מעדן, נראה לי שחיסלתי שם קערה שלמה, אפילו בלי לחם. ממליצה לכם לעוט עליו.

עוד מנה שהתעלפנו עליה היתה עלי פילו ממולאים בגבינות שהושרו ביין עם רוקט וממרח צ'ילי מפלפל צ'ילי שדפי חולטת ומייבשת. זה לא חריף למי שנלחץ מהמילה "צ'ילי", ומעל הכל יש זילוף דבש מלכות טהור. את הדבש דפי מוציאה מחלת דבש טריה מהכוורת, ללא פיסטור או שינוי של הדבש הגולמי.

לטובת אוכלי הכשרות דפי הכינה כדורי מחית תפוח אדמה ממולאים בפטריות ובצל מקורמלים שבושלו בבישול ארוך עם עשבי תיבול. על הטופ פוזרה אבקת סוכר, כמו על קצהו של הר בתחילת השלג. גם זה מאכל בלקני, הפעם מבלרוס. זה מיועד למי שלא רצה לאכול בשר ורצה להישאר בגזרת החלבי/דגים כי היו רק שתי מנות בשריות לאורך כל הארוחה.

כדי שיהיה שמח, ברקע יש כל הזמן צ'ייסרים של אוזו עם חמוציות ודובדבנים, משקה שנהוג לשתות בצפון יוון. לצערי או לשמחתי אני לא אוהבת טעמי אניס, אז ויתרתי על הצ'ייסרים והתמסרתי בנאמנות אין קץ ליין האדום שהיה שם בכמויות, נח לו בקראפים רחבים ומזמינים על השולחן.

אחת המנות שהכי הטריפו אותי היתה של בשר עם חצילים, דובדבנים ועגבניות שלמות שפשוט מתפרקות בבישול הארוך שנמשך יומיים, מה שנתן לתבשיל מתיקות ורכות ממכרת. זה הוגש עם דובדבנים טריים מעל, ורק הצטערתי שאין בקרבי יותר מקום לאכול עוד ועוד מזה. השילוב של חצילים ועגבניות מאוד חזק בבלקן ובדרך המשי.

עוד היה עראייס בפיתה עם בשר בקר ושומן כבש שפחות ריגש אותי, אחרי התחקיר שעשיתי על עראייס ואיפה הוא הכי טעים (אצל בעלי בבית), היו גם קציצות לוקוס בקדירה בבישול ארוך עם טעם מאוד ימי ודגי שפחות אהבתי, שרימפס מאוד טעימים, טריים וכיפיים עם זוקיני, עגבניות שרי והמון שום ולימון. מנה מאוד מוצלחת.

אחד השוסים היתה מנה של עלי גפן ממולאים בריזוטו שבושל באוזו (אבל כל הטעמים של האוזו מתפרקים בבישול וזה יוצר טעם אחר, חדש). זה עבר בישול ארוך בשמן זית עם צימוקים ועגבניות, בלי טיפת מים אלא רק שמן זית והמון. התוצאה- מעדן שנמס בפה, חובה לכל מי שאוהב עלי גפן.

בצד היה אורז עם המון עשבי תיבול ושקדים שכמעט לא נגעו בו כי כולם כבר היו מפוצצים, ובסוף, לקינוח, הגיע משהו מאוד מתאים, קליל ופירותי-  גלידת יוגורט עם אגוזי לוז מקורמלים ועליהם שוכב מלטף מרק של פירות יער עם זילוף עדין של שמן זית שלרגע מטעה ונראה כמו דבש, אבל הוא לא.

יצאתי עם חברה שלי משם שבעה, מבוסמת, מאושרת ונינוחה. מאחלת לכם שגם תחוו את זה כמוני, והיי! אתם יכולים!

עוד ארוחות בלקניות יהיו בתאריכים

30/7
6/23/27-8

מחיר 259 ₪ לאדם כולל אלכוהול חופשי ויש גם חניון נוח צמוד למקום (אבל תבואו בזמן אחרת לא יהיה מקום).

בהמשך יהיו גם ארוחות אסיאתיות.

כנסו לפייסבוק להתעדכן בארוחות הבאות.

ויש גם אינסטוש