ישבה אל מולו וחייכה כשמתחת לשולחן כפות רגליה התכווצו. גם רצפת האגן הייתה מכווצת, ואפילו הבטן העצלנית שלה גילתה שחוץ מקיבה נשאר שם חתיכת שריר מזויין אז גם אותו היא כיווצה. היא המשיכה לחייך וכשסיימו יצאה מהחדר, שפופה, ברגליים כושלות, והלכה לחדר השירותים. לא כל יום מודיעים לך שאמא מתה. אמא. לפחות הכלבה השאירה משהו, … המשך כשאמא מתה (סיפור קצר)

כמו זרועות של תמנון, זרועות שחורות מתפתלות, חונקות, מתעצמות וגדלות, הן טיפסו עליו וניסו לבלוע אותו. מילדות חיכו לו. חיכו לו שיפול. שיפול, ואז כשהוא חלש ומפרפר הן ילכדו אותו וישאבו את כוחו ואת יופיו פנימה, אל השחור. אל האופל. אל הלא-כלום. הלא מנשמות טהורות הן ניזונות. מחפשות את החלשים ואז תוקפות. כל פעם קצת, … המשך נפלאות התבונה (סיפור קצר)

ובחדר הכחול הקירות היו ספוגים בצרחותיו שדיממו את עצמן פנימה. והעובש והטחב ממלאים את הסדקים כאילו מכורח הנסיבות חובה עליהם לרפא ולסתום את הפצעים. והוא תלוי על חבל יבש, מתנודד לו ברוח שלא הייתה שם וחורק, וחורק. הצחחה הכואבת שמילאה את החדר כמו כאב ראש רצחני שמאפיל על העיניים ובועט החוצה, יבשה גם את צלקות … המשך בחדר

יש לי חברה נודיסטית. מה זה אומר? זה אומר שהיא אוהבת להתפשט. זה אומר שכשהיא הולכת לקנות בגד ים היא קונה רק חלק תחתון. זה אומר שכל שבוע היא עושה טיול למדבר ואני יודעת שיום למחרת יחכה לי במייל מקבץ תמונות. מה זה מקבץ, בוק. שלה בעירום. ואני לא מקנאה, למרות שזה כאילו מתבקש לקנא … המשך אני. נודיסטית.

ואתמול אמא אמרה לי שצמח לו בניין חדש על שרידי השדה שפעם היה מול ביתי. ואתמול אמא אמרה לי כמה עצוב זה שיש אורבניזציה וכל פיסת קרקע הופכת לבניין. ואתמול אמא אמרה לי שגם ההוא עם הוילה בגב הבניין שלנו מכר את הבית שלו לקבלן תאב-בצע ואיזה חרא בנאדם הוא היה ממילא כל השנים האלו … המשך שדות פרפרים לנצח (סיפור קצר)

בתחנת האוטובוס הסתובבה עם גבה אל שאר האנשים ובסתר ניגבה עם טישו אגלי זיעה מתחת לשדיה העצומים היה נדמה לה שמישהו ראה אבל מה שהטריד אותה האם דג הזהב שלה לא התבשל באקווריום שעומד ליד החלון 25.6.2007 © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.

שיפשפה את העיניים וראתה צבעים. פקחה אותן לאט בחזרה למציאות המסריחה. חרא מציאות. שוב עצמה את העיניים וגלשה עם התחת עמוק למים של האמבטיה. קצף אמבט בריח לבנדר פצ'ולי, פצצת מלח בריח יסמין, פילינג ששייפה בו את הרגליים בריח לימון-ורבנה, כל אלה לא עזרו להדחיק את הדיכאון. אפילו לא הריחות שכל כך אהבה. המים החלו … המשך אמבטיה

השערות בכיור כמו גוויה של הנשמה שהייתה לי פעם לפני שהכרתי אותך לפני שידעתי אהבה מהי כמה אחכה לך כמה יושבת על האסלה הצורות על הבלטות כמו עננים כמו עננים מתים שצנחו כמו הלב שלי שחיכה לך ולא באת 28.5.2007 © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.

בידיים רועדות הניחה את התקליט על הפטיפון הנרקב לאט לאט שפופה על כורסה עם חור פרום התיישבה ועצמה את עיניה וחייכה שאפה לריאותיה את ריח הנפטלין הסירה את משקפיה ולאט לאט החלה לשרוט את העדשות עם טבעת היהלום העתיקה על אצבעה הכמושה  25.5.2007 © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.

רצחתי אותך בגלל קערת קורנפלקס תקעתי לך את הכף בעין וסובבתי חזק אולי זה מה שיסתום את הפה המעוות שלך אחת ולתמיד שעות אח"כ ישבתי ובהיתי בפתיתים מדהים איך כל אחד שונה ממשנהו ואיזה יפים הם צפים בדם 22.5.2007 © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.