הפיה השחורה

כובשים את ירושלולי

הרבה מתנות קיבלנו י'-הבימאי-מספר-אחת-בארץ ואני לכבוד החתונה שלנו, ואחת המתנות היותר שוות היתה סופ"ש במלון ענבל בירושלים, מלון המדורג חמישה כוכבים דה לוקס. פינוק כזה לא הולך ברגל, ולכן ארזנו עצמנו אפילו שהסתמן סופ"ש חורפי מלא ענני קומולוס נימבוסים עצבניים והתכוננו לסופ"ש מלא פעילויות. אחרי שהחננו את הרכב בחניון המסודר של המלון (יש חנייה חינם בחניון המלון על בסיס מקום פנוי) עלינו ללובי הנעים שם קיבלנו את הכרטיסים לחדר שבקומה החמישית. הנוף שנשקף מהחדר שלנו היה של אחת מעשרות הכנסיות בירושלים ומתחת ראינו את הקרקפת של גן הפעמון. בחדר חיכו לנו פירות ומים מינרלים ומיטה עם מזרון ענק של דונם וחצי. עוד שוס זו הקומה התשיעית שם יש חדר עסקים עם מחשב (אגב בכל המלון יש wi-Fi חינם), שולחנות וכיסאות סטייל בית קפה בו בר חופשי עם מכונת קפה, פירות שווים (אפרסמון, מנגו, מלון ועוד), מיני תופינים, פשטידות קטנות, שתיה קלה חופשית ועוד. תידלקנו קצת ויצאנו לדרך.

חצר פנימית-צילום יח"צ

ניצלנו את הפסקת הגשם ויצאנו רגלית לסיור בכותל (המלון קרוב לעיר העתיקה, לממילא ולמקומות מרכזיים), פעולה מאוד תיירותית מצידנו, וזאת בעקבות האובסססיה שלי לכתוב פתק אישי למר אלוקים. ככה זה כשאין לך פייסבוק. להפתעתי גם י' החליט שהוא כותב פתק ומיד הזהרתי אותו "לא יותר משלושה ילדים!". י' החוויר והלך חרישית לבצע את זממו ולהטמין הפתק. משם המשכנו לטייל דרך הרובע המוסלמי ממש אחרי תפילת יום שישי. כאלה אנחנו, הולכים על הקצה. שרדנו את המהלך והגענו לכנסיית הקבר, הכנסייה הכי יפה שביקרתי בה אי פעם, ואני כבר ראיתי כנסיות בכל העולם:-) משם חזרנו למלון שהיה שטוף באווירה נינוחה של כניסת השבת וישבנו בלובי המשקיף לחצר פנימית נאה שלשמחתי עוצב כך שלא יהיה צפוף מדי.

המזוזה הכי גדולה בעולם

בערב הלכנו לאחת המסעדות הכי נחשבות בארץ (גילוי נאות- גם לכאן הוזמנו בעקבות החתונה) שם תמצאו שגרירים, דיפלומטים, מעושרות וכו', המלצרים והתפריט יהיו דוברי אנגלית ויש סכין לכל מנה. "אמריקן קולוני" נקראת המסעדה, והיא נמצאת במלון בעל אותו שם. המסעדה שוכנת במבנה אבן אותו עוטף ומלטף קיסוס לצד צמחים שמחים אחרים, והמסעדה בפנים נעימה ואירופאית. הזמנו יין והמלצר בחר לנו ממרתף היינות המרשים יין איטלקי רוסו די מונטאפולצ׳יאנו 2009 נהדר שהתאים יופי למנות הפתיחה שלנו: שרימפס פלאפל לצידם רוטב טחינה עם סילאן עדין ומעט מתקתק, עיטור של מלפפון עם צנונית ורוטב מנטה ופרחים אכילים (כי אני פיה ואני אוכלת בעיקר פרחים).

פלאפל שרימפס

המנה השניה היתה, ויסלח לי האל, פואה גרא (הא! אכלתי קרוב משפחה של בעלי לעתיד!) שהיה טעים ביותר. הFoie gras הגיע עם כמות נדיבה של טוסטים כשלצד הכבד היה אננס בגריל, בצל מקורמל ופרחים אכילים. המנה היתה נימוחה בפה ונשבעתי שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני אוכלת אותה. האשמה, האשמה.

סלח לי אבי כי חטאתי. פואה גרא

אחרי עוד כמה כוסות יין הגיעו העיקריות על צלחות מחוממות לפי הספר. צלעות הכבש הגיעו עם תפוחי אדמה נעוצים על ענף רוזמרין, מנה מצויינת של בשר טרי, רך ומושלם. המנה השניה היתה של דג בס עם תרד וגרטן תפ״א. הדג הכיל המון עצמות ונשברתי באמצע, אבל ההפתעה היתה תוספת של תרד עם שום ועגבניות מיובשות שהיו שילוב מיוחד ומעניין שהחלטתי לאמץ ולהכין בעתיד בבית.

גם חוה אהבה צלעות

הגענו לרגע המרגש של הזמנת הקינוח שהיתה הכי ארוכה אי פעם. פשוט לא ידעתי מה לבחור. בסוף הלכנו על עוגת שוקולד שהיתה פשוטה אבל טובה עם המון אגוזים טחונים, כדור שוקולד ועלה שוקולד מלמעלה, ועוד מנה של קלבדוס תפוחי עץ שהגיע כמאפין, לידו קערית עם תפוחים באניס עם פרח, וכדור גלידה וניל מעולה. הקלבדוס אכזב מהבחינה שהוא היה מאפין פשוט והזכיר עוגת שיש הכי פשוטה, אבל כל השאר פשוט היה מענג והאווירה היתה של חו"ל. כיף.

שבת בבוקר, יום יפה, אני שותה המון קפה ואח"כ יורדת לספא של המלון. במלון ספא ומרכז בריאות וכושר חדש כשהספא הוא היחיד בארץ שעומד בקריטריונים של אגוד הספא העולמי - ISA (ׂinternational spa association ). יש גם סאונות ובריכת שחיה שמקורה ומחוממת בחורף. הגעתי לספא וחיפשתי מקום להכין תה, אך בשבת המתקן להכנת מים מכוסה. לעומת זאת יש קולר שעובד כמה מטרים ליד אז התנחמתי בכוס מים צוננים. המסאז' היה נעים ומקצועי, רק שבהתחלה תהיתי מדוע אין מוזיקה. המעסה הסבירה לי שאסור להפעיל טייפ בשבת… בכל מקרה היה לי נעים וטוב, וחזרתי רגועה לחדר. ההמשך היה בארוחת צהריים במלון, ארוחה כשרה עם מגוון רחב של בשרים בצורת תבשילים או נתחים אותם חותך אחד הטבחים מול הסועדים, מגוון רחב לילדים וכל מה שצריך כדי לסיים את השבת ברכות. חמין למשל, שהיה מצויין. וזו היתה הפינאלה שלנו והקיו שלנו לחזור הביתה. מאושרים.