בתחנת האוטובוס הסתובבה
עם גבה אל שאר האנשים
ובסתר ניגבה עם טישו
אגלי זיעה מתחת לשדיה העצומים
היה נדמה לה שמישהו ראה
אבל מה שהטריד אותה
האם דג הזהב שלה
לא התבשל באקווריום שעומד ליד החלון
25.6.2007
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.
בתחנת האוטובוס הסתובבה
עם גבה אל שאר האנשים
ובסתר ניגבה עם טישו
אגלי זיעה מתחת לשדיה העצומים
היה נדמה לה שמישהו ראה
אבל מה שהטריד אותה
האם דג הזהב שלה
לא התבשל באקווריום שעומד ליד החלון
25.6.2007
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.
שיפשפה את העיניים וראתה צבעים.
פקחה אותן לאט בחזרה למציאות המסריחה.
חרא מציאות. שוב עצמה את העיניים וגלשה עם התחת עמוק למים של האמבטיה.
קצף אמבט בריח לבנדר פצ'ולי,
פצצת מלח בריח יסמין,
פילינג ששייפה בו את הרגליים בריח לימון-ורבנה,
כל אלה לא עזרו להדחיק את הדיכאון.
אפילו לא הריחות שכל כך אהבה.
המים החלו להתקרר כשחתולתה נעמדה על דופן האמבטיה והביטה בראש מוטה מקשיבה לרעש של הקצף המתפוקק.
היא צחקה.
סוף סוף היא צחקה.
והסתכלה בבואתה המעורערת שנשקפה הפוכה מבועת סבון.
והבועה התפוצצה.
החתולה איבדה עניין והלכה.
וגם היא.
אבדה.
צללה.
שקעה באמבטיה
כמו הלכלוך
וכל החרא הזה.
8.6.2007
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.
השערות בכיור
כמו גוויה של הנשמה שהייתה לי
פעם
לפני שהכרתי אותך
לפני שידעתי אהבה
מהי
כמה אחכה לך
כמה
יושבת על האסלה
הצורות על הבלטות כמו עננים
כמו עננים מתים
שצנחו
כמו הלב שלי
שחיכה לך
ולא באת
28.5.2007
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאביגיל לאפין.