ארכיון הרשומות עם התג "ביקורת אוכל"

פותחים שולחן

היה היתה אי שם, מעבר למגדלי עזריאלי ובפאתי ראשון לציון מסעדה ותיקה וטובה, מסעדת מאכלי-ים ובשרים; "הצדף". כדי להגיע אליה נוסעים באיילון דרום ופונים ימינה לראשל"צ מערב לכיוון הים ולסופרלנד. שם תפנו בפניה השניה ימינה, תיכנסו לתחנת דלק סונול (לוקיישן לא ממש סקסי) ותראו את המסעדה שנמצאת ממש ליד. יש שפע חניה. ודלק.
המסעדה עצמה הוקמה בשנת 2002 והשף היום הוא ליאור טוביאנה. המסעדה מעוצבת בגווני חום, יש בה אור מעט עמום בגלל מיסוך של חלונות המסעדה והאווירה מרגישה קצת מבוגרת. יש גם חדר פרטי גדול בעיצוב מודרני יותר המיועד לאירועים עד 100 איש. הייתי בצדף כמה פעמים ולא זוכרת שראיתי במסעדה משפחות עם ילדים, ומה שכן- תמיד יש סועדים. גם הפעם, יום שישי בשלוש בצהריים, המסעדה היתה כמעט מפוצצת, וזאת מסיבה אחת פשוטה- האוכל.

העם הרומני היה גאה באיקרה ובכבד הקצוץ

ניגש לעניין. י' בימאי מספר אחת ואנוכי קיבלנו סט של 14 סוגי סלטים שנפרשו על שולחננו. סלסלת ג'בטות קטנות חמימות ליוותה את פמליית הסלטים וגרמה לנו להזיל ריר ולי לפסוק בפולניות- לא לגעת בלחם שלא נתמלא! (לא סקסי 2). הסלטים כללו נתחי חציל ברוטב מתוק מאוד וטעים מאוד, בטטה אפויה די סתמית, סלט כרוב מתקתק מעולה, סלט ביצים עם טעם לוואי שלא יכולתי לאכול וחומוס מצויין כמו ביפו שפיצה אותי. חוצמזה כנצר למשפחת מלוכה רומנית אני יכולה לומר בפה מלא שהאיקרה מצויינת והכבד קצוץ שיש לו צבע קצת כתמתם בזכות התיבול-מושלם. פעמיים הקערות התקורנו ומילאו לנו אותן, גם של האיקרה וגם של הכבד קצוץ. לשמחתי גם השירות היה מהיר וטוב ומאור המלצר שלנו תיקתק עניינים בצורה הכי מקצועית שיש.

קרפצ'יו סלמון

בנוסף לכל הסלטים הזמנו מנות ראשונות של סרדינים מחותנים (קולולולו!) פיקנטיים עם רוטב שום ופלפל בצד. הסרדינים מגיעים מטוגנים, ללא עצמות ועם מילוי בזיליקום ועשבי תיבול. הם היו פריכים, טעימים וחריפים בקטנה. אני מאוד אהבתי, י' פחות. לצד זה לקחנו קרפצ'יו סלמון שהיה מאוד עדין, פשוט וחתוך דק דק עם טיפה לימון. פה כבר לא יכולנו להפקיר את הלחם והתמסרנו לשילוב הפחמימות והדגה. מעדן.

סרדינים מחותנים

ביקשנו מהמלצר הפסקה. לא פשוט לבקר אוכל. לא פשוט. תוך כדי תכננו את החתונה השניה שלנו והגעתי למסקנה שאם י' ואני מתחתנים פעמיים ועוד אחרי שבע הצעות נישואים, מן הראוי שיהיו לי גם מספר שמלות שונות בחתונה השניה. לא ככה?
לפני שהספקנו לפסוק בסוגיה, הגיעו העיקריות המפוארות שלנו. הלכנו על פילה רוסיני- נתח פילה בקר וכבד אווז ברוטב יין מרסלה. המנה לקוחה מהתפריט הרגיל ועולה 170 ש"ח. הפילה בדרגת מדיום היה מצויין, ועוד יותר בזכות פטריות הענק שנחו מעליו, יוצרות בסיס רך לכבד אווז שהיווה פינאלה מושלמת לכל הטעמים הללו. היין האדום השלים בצבעו הדרמטי את המנה וסגר את הטעמים בצורה מושלמת ולא מתאמצת מדי.

האושר הוא הפשע המושלם

מנה נוספת היתה מתפריט העסקיות- נתח פילה דניס פלוס שרימפס ברוטב שמנת רוקפור (88 ש"ח כולל סלטים חופשי ושתייה קלה). אהבתי במנה שהיא שילבה גם דג וגם שרימפס כך שזה פתר לי התלבטויות בהתחלה של מה להזמין מהתפריט, כי בדר"כ אני נשברת והולכת על פירות ים. הרוטב היה סמיך, אולי קצת כבד אחרי כל מה שבלסנו, ולמרות זאת לא נשאר שריד בצלחת. כל הטעמים קיבלו במה והשרימפס לא הפריעו לדניס העדין שחששתי בהתחלה שהוא יעלם בין שלל הטעמים השונים.

דניס, שרימפס ורוטב שמנת רוקפור ועירית

הפסקה. נשימות. שאיפה, נשיפה ושוב שאיפה. כמה אכלנו. הסלטים האלה הן מלכודת שקל מאוד ליפול בה וזה אפילו נעים. למרות זאת לא יכולנו לסרב לקינוחים ולבסוף הצלחנו לבחור שניים: תותים על מצע קדאיף ומסקרפונה שהיה די מאכזב כי הקדאיף היה יבש. הורגש כי לקחו את חומר הגלם, הניחו אותו בצלחת ומעל זה בנו פירמידה ספירלית של מסקרפונה ובזקו רוטב. פשוט ובלי מעוף והאמת- קצת משעמם.

שאפו לקינוח פילו, נוטלה ובננות

הקינוח השני היה אחד הקינוחים הכי טובים שאכלתי ותוך כדי אכילה התחלתי לחשוב מתי שוב אני באה לטעום את הגן עדן הזה. מדובר בפילו שוקולד וברולה- בצק פילו במילוי שוקולד נוטלה, עליו קרם ברולה, קרמל ובננות (42 ש"ח). אפילו י' שלא מת על מתוק עשה איתי מלחמת כפיות על הקינוח. כמה טעים, כמה מושלם, כמה טוב השילוב של הבצק הפריך עם נגיעת הנוטלה ששחה ברוטב קרמל והתנשק עם הבננות החמימות. רציתי לצעוק עודדד!!! אבל איבדתי את שארית כוחותיי האחרונים. נדרנו לחזור לפה שוב ודחוף ואיכשהו הגענו הביתה, מחוייכים ונימוחים כמו שני נתחים של הפילה הכי משובח שיש.

***הכותבת היתה אורחת המסעדה.
***טלפון 03-9627111, שד' משה דיין פינת יוסף ספיר 2
לאתר

תותי יוגי- צילום- יח"צ

הבוקר למדתי משהו חשוב, קואצ'רי סטייל. מה ההבדל בין החלטה לבחירה? החלטה- בגלל הנסיבות אני צריך. בחירה- בגלל הנסיבות אני רוצה. תחשבו על זה רגע. זה פתאום פותח לכם המון דברים בראש. ועם המחשבות האלה צעדתי אנגז'ה עם י', בימאי מספר אחת ל"Black". שישי בצהריים, לא אכלנו ארוחת בוקר והכנו את הקיבות שלנו להסתערות קורניבורית כמיטב המסורת.

לבלאק יש תפריט חורף חדש שכולל מנות כמו ה- Med-Burrito: מנת פתיחה עיקרית של בשר קצוץ מתובל המגולגל בפיתה דרוזית וקלוי בגריל. המנה כוללת 220 גר' של בשר בקר מתובל (דלת שומן יחסי) בתבלינים כמו קינמון, הל ופלפל אנגלי והיא מוגשת על גבי פיתה דקיקה. תוספת המנה כוללת סלט רצועות דקיקות של ירקות המתובל ברוטב צ'ילי עדין, וסלסה עגבניות. (51 שקלים). המחיר יקר יחסית למנה ראשונה, אפילו שהכמות בשר גדולה ותואמת למשקל של המבורגר ממוצע.

עוד מנה חורפית חדשה היא הפיקנייה, העשויה מנתח הפיקניה עם הארומה הייחודית, מתעדכנת ומוגשת עם מעט שום קונפי, ללא בוטנים קלויים, ועם קוקוט אננסלאו. בסניפי הרשת הכשרים ההמבורגר מיוצר מבשר פילה מדומה.

יש גם קינוחים חדשים כמו ה"תותי יוגי"- קרם יוגורט עדין עם מרמלדת תות הנחבאת בפנים, המנה עטופה ברוטב תות עם מקרון, ויש גם את ה"Brick"- זוג אצבעות שוקולד בצורת לבנים העשויים ממוס שוקולד לבן בציפוי קרם שוקולד, אייריש קרים, ביסקוויט, המוגשים עם רוטב וניל חם. כל אחד מהם עולה 36 שקלים.

מה שאני וי' אכלנו זו מנת פתיחה של חלת בצל (29 שקלים) שהגיעה קרה והחלפנו אותה לחדשה. החדשה היתה מצויינת, קריספית וטעימה. היא הגיעה עם רוטב צ'ילי שהחלטנו לוותר עליו וללכת על נטורל. כדאי לציין שהמנה ענקית ומספיקה אפילו לארבעה איש, ובצענו ממנה קצת ושמרנו כדי להכניס להמבורגר מאוחר יותר.

מנת פתיחה נוספת היא נקניקייה על תירס מקסיקני (33 שקלים). מדובר בשתי נקניקיות הנחות על תירס שהיה על הגריל עם פלפל אדום וקיבל את טעמו של הגריל. זה היה טעים וחביב והיווה משהו קצת שונה בזכות ההשפעה המקסיקנית.

הגענו לעיקר- ההמבורגרים!!! י' לקח תוספות של גבינה וחזה אווז בלחמניה מלחם לבן ואני לקחתי תוספת של פטריות בלחמניה מחיטה מלאה. שנינו גם הוספנו חלק מחלת הבצל לתוך ההמבורגר, מה ששיפר את הטעמים. ההמבורגרים היו טובים, הבשר הוכן כמו שביקשנו- מדיום, אבל הלחמניה מהלחם הלבן של י' התפרקה תוך כדי אכילה, מה שעורר אכזבה עמוקה ותהייה איך מקום שמבוסס על מכירת המבורגרים לא מצליח להביא עצמו לייצר לחמניה ראויה שלא מתפרקת? זה אחד המאסטים להמבורגריה, ראבק! י' עצמו, סוג של שף מבוזבז שמכין לבד המבורגרים כבר עשה סטאז' על כל הלחמניות שיש בשוק והגיע ללחמניה המנצחת שלא מתפרקת שיש לה קראסט מנצח ורכות פנימית שיודעת לספוג את מיצי ההמבורגר כשהיא מונחת על הגריל שניה אחרי שההמבורגר הוכן, ואם בבלאק לא הגיעו לזה אז… חבל.

מבאס גם המחיר היקר (המבורגר 220 גרם- 49 שקלים, תופסת פטריות-7 שקלים, תוספת חזה אווז- 13 שקלים, תוספת גבינה- 11 שקל) הלא פרופורציונלי, בעיקר של התוספות. ואל תשכחו שזה לא כולל צ'יפס, שזה עוד 15 שקלים שזה יוצא בסופו של דבר 88 שקל לאדם (כמו המנה שבתמונה שבעלי הזמין). קחו לדוגמה את הוולפנייטס, ההמבורגר הכי טוב בארץ לדעתי ולדעת עשרות מחבריי, שם יש עסקית שנמכרת 24 שעות של המבורגר עם שתי תוספות, צ'יפס ושתיה קלה ב-62 ש"ח, שזה בהחלט משתלם.

לקינוח לקחנו משהו שהמתיק את כל הארוחה- קראמבל תפוחים. מרוב שהסתערתי על המנה שכחתי לצלם. בכל מקרה מדובר בתפוחי עץ אפויים עם קינמון עם קצת רוטב פירות יער אדומים בתוכם ומעליהם פירורי עוגה מתקתקה. זה מגיע חם מהתנור והריח משכר. הכמות גדולה ומספיקה לשני טורפים. בצד יש כדור גלידת וניל שהולך יופי עם המנה. בקיצור טרפתי אותה, כמעט לבד, עד שי' לקח אותי בכוח הביתה כי הייתי מסוגלת גם לסיים אותה בעצמי. שווה שווה שווה.

***הכותבת היתה אורחת המסעדה.

***לחברי Black Diamond Club יש הנחות מהמחירים שציינתי.

די!!! אני לא יכולה לאכול יותר!!!

מרכז אלכסנדרה (יכין) רחוב גיבורי ישראל, פולג נתניה. טל. 09-8651333

רחוב וייצמן 301, מתחם G, כפר סבא. טל. 09-7671040

רחוב הסיבים 18, פתח תקווה. טל. 03-9191891, סניף כשר!

מתחם Cinemall, צומת לב המפרץ, חיפה. טל. 04-8422400

רחוב שלומציון המלכה 18, ירושלים. טל. 02-6246767

רחוב ילדי טהרן 3, מתחם G, ראשון לציון- מערב. טל. 03-9414485

מתחם One Plaza, באר שבע. טל. 1-599-555550

רחוב הברזל 23, רמת החי"ל, תל אביב. טל. 03-6441000

רחוב המדע 6, פארק המדע, רחובות. טל. 08-9361230

סינמה סיטי, רמת השרון. טל. 03-6991100

"סיטי אשדוד" שד' ירושלים 12, אשדוד. טל. 08-8665588, סניף כשר!

רח' ז'בוטינסקי 7 רמת גן. טל. 03-5757040, סניף כשר!

מרכז עזריאלי, קומה 1,תל אביב. טל.03-6950060

ישי סנטר, רחוב הצפצפה 4, א.ת רמת ישי. טל. 04-9931999

כובשים את ירושלולי

הרבה מתנות קיבלנו י'-הבימאי-מספר-אחת-בארץ ואני לכבוד החתונה שלנו, ואחת המתנות היותר שוות היתה סופ"ש במלון ענבל בירושלים, מלון המדורג חמישה כוכבים דה לוקס. פינוק כזה לא הולך ברגל, ולכן ארזנו עצמנו אפילו שהסתמן סופ"ש חורפי מלא ענני קומולוס נימבוסים עצבניים והתכוננו לסופ"ש מלא פעילויות. אחרי שהחננו את הרכב בחניון המסודר של המלון (יש חנייה חינם בחניון המלון על בסיס מקום פנוי) עלינו ללובי הנעים שם קיבלנו את הכרטיסים לחדר שבקומה החמישית. הנוף שנשקף מהחדר שלנו היה של אחת מעשרות הכנסיות בירושלים ומתחת ראינו את הקרקפת של גן הפעמון. בחדר חיכו לנו פירות ומים מינרלים ומיטה עם מזרון ענק של דונם וחצי. עוד שוס זו הקומה התשיעית שם יש חדר עסקים עם מחשב (אגב בכל המלון יש wi-Fi חינם), שולחנות וכיסאות סטייל בית קפה בו בר חופשי עם מכונת קפה, פירות שווים (אפרסמון, מנגו, מלון ועוד), מיני תופינים, פשטידות קטנות, שתיה קלה חופשית ועוד. תידלקנו קצת ויצאנו לדרך.

חצר פנימית-צילום יח"צ

ניצלנו את הפסקת הגשם ויצאנו רגלית לסיור בכותל (המלון קרוב לעיר העתיקה, לממילא ולמקומות מרכזיים), פעולה מאוד תיירותית מצידנו, וזאת בעקבות האובסססיה שלי לכתוב פתק אישי למר אלוקים. ככה זה כשאין לך פייסבוק. להפתעתי גם י' החליט שהוא כותב פתק ומיד הזהרתי אותו "לא יותר משלושה ילדים!". י' החוויר והלך חרישית לבצע את זממו ולהטמין הפתק. משם המשכנו לטייל דרך הרובע המוסלמי ממש אחרי תפילת יום שישי. כאלה אנחנו, הולכים על הקצה. שרדנו את המהלך והגענו לכנסיית הקבר, הכנסייה הכי יפה שביקרתי בה אי פעם, ואני כבר ראיתי כנסיות בכל העולם:-) משם חזרנו למלון שהיה שטוף באווירה נינוחה של כניסת השבת וישבנו בלובי המשקיף לחצר פנימית נאה שלשמחתי עוצב כך שלא יהיה צפוף מדי.

המזוזה הכי גדולה בעולם

בערב הלכנו לאחת המסעדות הכי נחשבות בארץ (גילוי נאות- גם לכאן הוזמנו בעקבות החתונה) שם תמצאו שגרירים, דיפלומטים, מעושרות וכו', המלצרים והתפריט יהיו דוברי אנגלית ויש סכין לכל מנה. "אמריקן קולוני" נקראת המסעדה, והיא נמצאת במלון בעל אותו שם. המסעדה שוכנת במבנה אבן אותו עוטף ומלטף קיסוס לצד צמחים שמחים אחרים, והמסעדה בפנים נעימה ואירופאית. הזמנו יין והמלצר בחר לנו ממרתף היינות המרשים יין איטלקי רוסו די מונטאפולצ׳יאנו 2009 נהדר שהתאים יופי למנות הפתיחה שלנו: שרימפס פלאפל לצידם רוטב טחינה עם סילאן עדין ומעט מתקתק, עיטור של מלפפון עם צנונית ורוטב מנטה ופרחים אכילים (כי אני פיה ואני אוכלת בעיקר פרחים).

פלאפל שרימפס

המנה השניה היתה, ויסלח לי האל, פואה גרא (הא! אכלתי קרוב משפחה של בעלי לעתיד!) שהיה טעים ביותר. הFoie gras הגיע עם כמות נדיבה של טוסטים כשלצד הכבד היה אננס בגריל, בצל מקורמל ופרחים אכילים. המנה היתה נימוחה בפה ונשבעתי שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני אוכלת אותה. האשמה, האשמה.

סלח לי אבי כי חטאתי. פואה גרא

אחרי עוד כמה כוסות יין הגיעו העיקריות על צלחות מחוממות לפי הספר. צלעות הכבש הגיעו עם תפוחי אדמה נעוצים על ענף רוזמרין, מנה מצויינת של בשר טרי, רך ומושלם. המנה השניה היתה של דג בס עם תרד וגרטן תפ״א. הדג הכיל המון עצמות ונשברתי באמצע, אבל ההפתעה היתה תוספת של תרד עם שום ועגבניות מיובשות שהיו שילוב מיוחד ומעניין שהחלטתי לאמץ ולהכין בעתיד בבית.

גם חוה אהבה צלעות

הגענו לרגע המרגש של הזמנת הקינוח שהיתה הכי ארוכה אי פעם. פשוט לא ידעתי מה לבחור. בסוף הלכנו על עוגת שוקולד שהיתה פשוטה אבל טובה עם המון אגוזים טחונים, כדור שוקולד ועלה שוקולד מלמעלה, ועוד מנה של קלבדוס תפוחי עץ שהגיע כמאפין, לידו קערית עם תפוחים באניס עם פרח, וכדור גלידה וניל מעולה. הקלבדוס אכזב מהבחינה שהוא היה מאפין פשוט והזכיר עוגת שיש הכי פשוטה, אבל כל השאר פשוט היה מענג והאווירה היתה של חו"ל. כיף.

שבת בבוקר, יום יפה, אני שותה המון קפה ואח"כ יורדת לספא של המלון. במלון ספא ומרכז בריאות וכושר חדש כשהספא הוא היחיד בארץ שעומד בקריטריונים של אגוד הספא העולמי - ISA (ׂinternational spa association ). יש גם סאונות ובריכת שחיה שמקורה ומחוממת בחורף. הגעתי לספא וחיפשתי מקום להכין תה, אך בשבת המתקן להכנת מים מכוסה. לעומת זאת יש קולר שעובד כמה מטרים ליד אז התנחמתי בכוס מים צוננים. המסאז' היה נעים ומקצועי, רק שבהתחלה תהיתי מדוע אין מוזיקה. המעסה הסבירה לי שאסור להפעיל טייפ בשבת… בכל מקרה היה לי נעים וטוב, וחזרתי רגועה לחדר. ההמשך היה בארוחת צהריים במלון, ארוחה כשרה עם מגוון רחב של בשרים בצורת תבשילים או נתחים אותם חותך אחד הטבחים מול הסועדים, מגוון רחב לילדים וכל מה שצריך כדי לסיים את השבת ברכות. חמין למשל, שהיה מצויין. וזו היתה הפינאלה שלנו והקיו שלנו לחזור הביתה. מאושרים.

לפני כמה זמן קיבלתי הזמנה לנסות את הבראנץ' ב"אמילין", מקום שנפתח לפני כמה חודשים במתחם הבורסה ברמת גן ומציע בראנצ'ים ביום שישי- מנהג שהזנחתי לאחרונה. וכך מצאנו י' ואני יום חורפי שהתלבש יופי על הבראנץ' והגענו למקום. אמילין קיבלה אותנו עם ניחוחות של בצק חם וטרי של קרואסונים ועוגות שגרמו לי להתרגש למרות שפחמימות זה לא ממש הקאפ אוף טי שלי.

באמצע השבוע תמצאו פסטות, כריכים וכל מה שצריכים אנשי העסקים שעובדים במתחם הבורסה בזמן הלאנץ' ורק בשישי תזכו לארוחות הבראנץ' הכוללות תשע מנות שונות מהן טעמנו שלוש: בוקר צרפתי, חורף אנגלי ואהבה בלגית. כל הארוחות כוללות מיץ טבעי, קפה, לחם, חמאה, ריבה וסלט.

הבוקר הצרפתי כלל אומלט משתי ביצים עם סלמון מעושן וגבינת קממבר שקדים. זה הגיע עם קרואסון, חמאה, פלפל קלוי בשום וגבינת שמנת. הקרואסון שנאפה במקום היה טעים ופריך והכנסתי לתוכו חלק מהאומלט (סטייה שלי שהתחילה ב"בליקר בייקרי" שמגישים קרואסון עם חביתה). האומלט עצמו היה מעט מלוח, כנראה באשמת הסלמון. יחד עם הסלט הטרי והלחם, אליו הצטרפה ריבת עגבניות שרי עם פלפל גרוס, הארוחה היתה מושלמת- לא כבדה מדי ועם זאת מספקת.

Vous parlez français?

אהבה בלגית היא ארוחת בוקר נועזת למדי של ופל בלגי מתוק עליו רוטב מתוק על בסיס שמנת ועליו ביצת עין כפול שתיים (שני ופלים ושתי ביצים במנת יחיד). בצד יש רוטב נוסף מצויין (שאכלתי אותו לחוד עם כפית) שמורכב מגבינה, בלסמי ומייפל והוא מתאים למי שהמתיקות הנוכחית לא מספיקה לא. שילוב הטעמים של הוופל הבלגי המתוק עם הביצה אולי מקובל בארה"ב אבל לי זה היה קצת מוזר. י' דווקא חיבב את זה יותר ממני, כך שנותר לי לחכות לתגובות שלכם ולשמוע מה דעתכם.

בלגיה!

ארוחת החורף אנגלי כללה שתי ביצים עלומות על מצע גבינת טום מונחים בבריוש קלוי ברוטז הולנדז. פחות אהבנו את הארוחה הזו כי הביצים היו מבושלות מדי והרוטב נספג מהר מדי, כך שביקשנו עוד קצת מההולנדז כדי שהבריוש לא יהיה יבש.

מלכת אנגליה- מאחוריך!

סה"כ המאפים במקום הם ברמה מאוד גבוהה ועל טהרת החמאה. מומלצים הכדורים הקטנים המתוקים שעל גבם גבישי סוכר. בבית הכנסתי להם גלידת וניל וזה היה מושלם והזכיר פחזניות. בנוסף לכו על מאפי הגבינה הארוכים בטעם גבינה או בטעם גבינה ופסטו. אכלתי אחד כזה שלם, יסלח לי השם. מעבר לזה שווה לעצור פה לקחת מאפים ולחגוג עליהם בבית. למה שרק אתם תיהנו?

חובה לטעום!

בימי שישי המקום מציע חנייה מקורה ב- 7 שקלים.

מחיר ארוחה 49 שקל כולל קפה ומיץ טבעי.

מחיר ארוחה זוגית 89 שקל כולל קפה ומיץ טבעי.

http://www.emilin.co.il/ אמילין- רח' מנחם בגין 5 רמת גן 03-5752300

המסעדה מבחוץ נטולת השלט

ביקורת מסעדה על Jessica Restro Bar. צילומים: אביגיל לאפין ויוני גרא.

כל יום אני עוברת לידה בדרך חזרה מהעבודה ורק עכשיו מצאתי זמן להיכנס ולבדוק מה העניינים שם בג'סיקה רסטרו בר. המקום נפתח לפני ארבעה חודשים ומציע טאפאסים ואוכל איכותי במחירים סבירים. מעבר לאוכל מתקיימות במקום הופעות בימי שלישי ושבתות, ולפעמים ערבי שירה בציבור. צריך רק להרים טלפון, להתעדכן ולשריין מקום באחד הברים של המקום. המקום עצמו מעוצב כך שיש שני חדרים פנימיים מאוד יפים וביתיים ובר חיצוני המשקיף לתפאורה הכי יפה בתל אביב- לים. קחו את זה יחד עם הבריזה הנעימה וקיבלתם מקום מושלם.

מה עוד אפשר לומר על המקום? אם תבואו עם הילדים אז יש להם פיצות או בשרים, בערבים בהם יש משחק כדורגל וכו' אפשר להמרח על הספות ולצפות בשידור, המקום עושה אירועים עד 300 איש (לכו על שבת אחה"צ ותתפסו את השקיעה), יש שישה סוגי בירות מהחבית (ויינשטפן, גינס, טובורג, סטלה, הורגדן ואת האחרונה שכחתי…) והיינות שבמקום הם כחול לבן- של יקב תבור הגלילי. בימי חמישי יש ערבי בשר עם תפריט מיוחד כשהפרודוקטים מגיעים מהחווה של אח של ניר צוק (הקשר לניר צוק הוא ששף המקום חמודי ניהל את מתחם ניר צוק מעל שלוש שנים והקשר נשמר).

היזמים של המקום הם אבי ז'נו, לשעבר מנהל מתחם הבר במסעדת "messa" ואלעד גוזלן, איש עסקים. לשניהם ניסיון רב בתחום המזון והמשקאות. המוטו של המקום הוא: Great Food – Simple Price אבל ממבט בתפריט הרגיל, לא של הבשר, המחירים הם לא כאלה זולים אלה יותר דומים לממוצע של שאר המסעדות (כל מנות הפתיחה עולות 39 שקלים והעיקריות 59 שקל), ובימים אלה של צדק חברתי אנחנו האמ-אמא של הרגישים בנושא הזה.

אז מה אכלנו שם? לפני הכל התארגנתי על קוקטייל רוג'ריטו שמורכב מקוורבו גולד, מנגו, מיץ לימון ולבנדר (36 שקל) שהיה מרענן והכי התאים לי לאווירת שבת בצהריים מול הים. משם התחלנו עם מנות פתיחה מצויינות שכל אחת מהן מחירה 39 שקל, בהן עפנו על מוס פטה כבד מעולה עם ריבת אגסים שהיה מוסי וחמאתי כמו שצריך, ועם הפוקצ'ה שנאפית במקום זה היה חטא מושלם.

מוס פטה כבד וקרפצ'יו

המשכנו לקרפצ'יו סינטה שהיה עשוי מבשר איכותי, אבל בסיסי ופשוט. המלצתי לבעלים שיוסיף לו איזה טוויסט כמו פרמז'ן ועכשיו קופץ לי לראש שאולי כדאי שמן כמהין שגם זה יכול לשדרג קרפצ'יו. מצד שני- לא חובה. צריך גם משהו פשוט.

עוף בטמפורה

העוף בטמפורה היה מצויין. הטמפורה היתה אמיתית ומדוייקת ולא פירורי פנקו שקונים בסופר וקוראים להם טמפורה (וכבר נתקלנו במסעדות כאלה). הסלט סלמון היה מצויין. הסלמון הגיע בגרסה מוקפצת ברוטב טריאקי עם שלל ירקות ויש לו טעם אסייתי מרענן.

רול סינטה על מצע פירה בטטה

הרול סינטה היה נחמד, הוא מגיע ממולא בפטריות פורטובלו ותרד על מצע פירה בטטה, ויש לו טעם של תבשיל חמים שזה מביא צד קצת שונה לטאפאסים שטעמנו עד כה.

פריים ריב

לעיקרית לקחנו בשר מתפריט הבשרים- פריים ריב 500 גרם (125 שקלים). הבשר היה מצויין ומדוייק והגיע עם עגבניות שרי צלויות (אהבתי את זה שהן לא הופרדו מהגבעול ונצלו יחד איתו) ועם פלחי תפוח אדמה בשרניים. הורגש שהנתח איכותי ומיושן כמו שצריך, וזה כל מה שהיינו צריכים. בעצם- לא ממש. היינו צריכים גם קינוח (את כל הקינוחים עושים במקום), מה שהוביל אותנו לקרם ברולה שהיו לו נגיעות לימון ממש עדינות, הקרם היה סמיך וברמה גבוהה (לא מתפרק ולא נוזלי) ולבסוף אחרי שכיסחנו את הברולה יצאנו מתנדנדים עם חיוך של החתול צ'ייסר על הפנים.

הקרם דה לה קרם ברולה

לינק לאתר

Jessica Restro Bar,טיילת ת"א, רציף הרברט סמואל (ליד שיפודי התקווה, ליד רפאל). 03-5104072

צילומים: אביגיל לאפין

שישי בצהריים, שמש במרכז השמיים וזה הזמן הכי טוב לצאת מהבית ולנחות בנמל, לעשות סיבוב על הדק האינסופי, לקפוץ לשוק
הפשפשים הקטן לחפש אוצר או שניים, אח"כ לבחור מסעדה טובה ולסיים בשנ"צ.
הפעם הלכנו ל"בית בנמל- המסעדה" אשר הוקמה מחדש על יסודות בית הקפה "קום
איל פו קפה" והייתה ונותרה בבעלות "קום איל פו". הסיבה לשינוי הוא
המיני-צונאמי שפרץ בדצמבר 2010 והרס את המסעדה עד היסוד. הדבר היחיד הטוב שיצא
מהסיפור הזה הוא דג לוקוס במשקל 4.2 ק"ג שהים השאיר כמינחה בלב המסעדה, שאח"כ
הפך לתבשיל חמים וטעים.

המסעדה מתחדשת בתפריט אקלקטי הכולל מגוון רחב של מנות מהמטבח הישראלי העכשווי בפרשנות אישית של השף עדי אבו, לצד המנות האהובות של קום איל פו קפה שנשארו עקב בקשת האורחים הקבועים של המקום. את הסעודה הקייצית
פתחנו בקוקטייל ICE JIN – תה קר עם נגיעות ג'ין שסחרר את הראש כמו שצריך והמשכנו למנות הראשונות. הלכנו על ארנצ'ינים- כדורי ריזוטו ממולאים גבינות, מצופים בסולת, מטוגנים שמגיעים ברוטב יוגורט עם עגבניות (42 שקל). המנה היתה
מושלמת, מיוחדת וטעימה. טעם הטיגון לא ממש הורגש והיוגורט שעטף את הכל הכניס קצת
עניין והרבה רגש למנה.

עברנו למנה של קבב דגים על מצע חציל ויוגורט (42 שקל). הקבב שהורכב מלוקוס ובורי היה די סתמי בטעמו לעומת החצילים שהיו מצויינים. המשכנו לקרפצ'ו שייטל עם זרעי עגבניה, צ'ילי, שמן זית, פרמז'ן ומיקרו בזיליקום (48 שקל). מנה טובה, בשר משובח וטרי, והגשה מרעננת וחדשנית, וזאת בהשוואה לרוב המקומות בהם הקרפצ'ו מגיע בצורה הסטנדרטית של נתחי בשר, פרמז'ן, שמן זית ואיזה עלה לקישוט. מה שכן, החריפות של הצ'ילי הרגה אותי למרות שעשיתי לו טרנספר
והוצאתי את כל החתיכות החוצה.

מנה ראשונה נוספת שהיתה ממש טובה היא קלמרי פריך שהציפוי שלו היה מושלם וקריספי. הבלילה מדוייקת, הטיגון נכון והקלמרי
רך, נימוח ולא צמיגי. זה הוגש עם מיונז עם נגיעות רוטב צ'ילי וזו מנה מצויינת לקיץ.

בעיקריות לקחנו פילה דג ים (הפעם זה היה מוסר) על מג'דרה, בורגול ועדשים ברוטב יוגורט (98 שקל). הדג היה מושלם- נתח
עבה ועסיסי, כל כך טרי וריחני, והמג'דרה מלאה בבצל מטוגן שהשתלבה יופי עם הדג. על רוטב היוגורט הייתי מוותרת הפעם. העיקרית הנוספת היתה אנטריקוט מגידול מקומי, מיושן צלוי עם תפ"א (115 שקל). הסטייק היה טוב, איכות הבשר הורגשה והבאסה
שהוא היה מעט מלוח.

הצלחנו לדחוס גם קינוח של סאנדיי מזרח תיכון חדש – גלידת וניל בזיגוג סילאן עם טחינה גולמית, שערות חלבה, פצפוצי אורז ופיסטוק (38 שקל). הקינוח היה מעודן ולא כבד, מתוק ונעים והזכיר לנו כמה חלבה, טחינה וסילאן מצויינים כשהם עושים מנאז' אה טרוה.

המאפיין את המסעדה הם פרודוקטים מאוד ישראליים (חציל, יוגורט, מג'דרה,
קבב וכו') שלקח השף והכניס להם טוויסט שהעיף אותם למקומות אחרים ומפתיעים. אהבנו
מאוד את הקונספט, את המנות ואת המקום הנעים, הבעיה היחידה היא המחירים הגבוהים
שבהשוואה לאופציות אחרות שנמצאות באיזור קצת מקשות על הבחירה במקום. עדיין, מי
שהולך לשם יהנה מאוד. אנחנו מאוד נהנינו.

"בית בנמל – המסעדה", האנגר 26, נמל תל אביב, טל: 03-7171550