כבר הרבה זמן אני כותבת ביקורת מסעדות, זה התחיל מזמן כשעבדתי במעריב וכתבתי שם לאתר nrg בימי הזוהר שלו (שימרי… געגועים). מעניין אם מישהו בכלל נכנס אליו כיום. אניווי, תמיד היה לי בראש באיזו פינה של המוח הרצון והחשק לכתוב ביקורת מסעדה "בקטנה", על כל מיני מנות וכל מיני מסעדות שאני ממש אוהבת. מזהירה מראש, לכל מנה יש ערך קלורי נכבד כי זה מה שאני אוהבת. אם אני אוכלת סלט, באופן קבוע לאחר כשעה אני נהיית רעבה מחדש וגם עצובה. ירקות זה באמת לא כוס התה שלי אבל אני אוכלת. אז בואו נעשה את זה בקיצור. קבלו.
מסעדת "סבסטיאן" בהרצליה פיתוח, מסעדה מצויינת שב-90% לא מאכזבת (חוץ מקבלת האוכל המאוד מאוד איטית בשעות הצהריים), והפייבוריט שלי במקום הזה הוא מנה ראשונה של ברוסקטת שרימפס. המנה כוללת בערך: 100 גרם חמאה, מספר שרימפס, מצע פחמימות שיספוג את הפוגרום בדמות 2 פרוסות לחם, טון שום, אספרגוס וזיתי קלמטה. כל מה שאני צריכה כדי לחייך. לאחר חיסולה נדרש צינתור, אבל מה זה בריאות לעומת עשר דקות של עונג מלטף בבטן.
"הפיצה" בבוגרשוב. ככה היא נקראת. יש שם את הפיצות מהכי טובות שיש בתל אביב, לדעתי "הפיצה" זה מקום שני אחרי "פיליפ" בקרליבך ואת מקום שלישי אני נותנת ל"טוני וספה". בכל אופן לכו על פיצת קרם טרטופו שיש בה מחית כמהין, פורטובלו, שמפיניון, כרישה, סטרקינו, מעט שמנת, מוצרלה ופרמזן. למות. אבל הנושא שהתכנסתי כאן לכבודו בהמוניי הוא הקינוח זביונה שלהם. זביונה לפי ויקיפידיה הוא הוא קינוח איטלקי העשוי מחלמוני ביצים, סוכר, יין מתוק (בדרך כלל יין מרסלה) ולפעמים שמנת או ביצים שלמות. אצל "הפיצה" הוא פשוט מדויק, מושלם, קרמי, אלכוהולי כשכמעט הכל כמו שצריך לפי הספר. פה גם הוסיפו עוגיות ושקדים מקורמלים שזרקתי בזעם הצידה כדי שלא יתבוללו לי עם קרם הזביונה הטהור לי פיללתי. זביונה… מאז שהייתי באיטליה לפני המון שנים זכרתי את הטעם ואף פעם לא הצלחתי לשחזר אותו עד לרגע בו נתקלתי בקינוח המהמם הזה ב"הפיצה". לא תמיד יש את זה בתפריט, אבל אם לא יהיה את זה כשתלכו אפשר להתארגן על תביעה ייצוגית.
סושי FU בירמיהו. כי הוא מהטובים בעיר, יש לו שילובים מיוחדים ומפתיעים ואני מתה עליו.
רביבה וסיליה ברמת השרון. כל יומולדת אני משתדלת להיות שם על הבוקר עם אחת מהחברות הטובות (היוש אסנת!) כי האגס בנדיקט שלהם הוא הכי טוב שיש, יותר ממסעדת "בנדיקט" שאמורה להתמחות בזה וכל כך התאכזבתי שם לאחרונה. יש שם את חיים, מנהל המשמרת הכי מקסים, מקצועי ושירותי בעולם ואני פשוט אוהבת לשבת שם באחד השולחנות בחוץ. פה בתמונה אכלתי עם הבמאי צהריים, וגם זה היה מצוין (אני בדר"כ אוכלת שם רק ארוחות בוקר).
קינוח בבר "אכבר" בשוק הפשפשים. קינוח זיוה שוקולד עם ביצת הפתעה ועוד איזה ממרח חלבה ליד. יש בו כ-1500 קלוריות ו-300 אחוזי שומן, אבל מי סופר, ועוד כשאתה עם מלא חברים מבוסמים אחרי אי-אילו מטחי בירות לכליות…
פיש אנד צ'יפס בפאב "מולי בלום" בירקון. לא הרבה יודעים שזו גם מסעדה לכל דבר, אז הנה, אני מחדשת לכם. אני מתה על האווירה שם, הריח, התאורה העמומה. על זה שפתאום אתה נכנס למקום הזה ואתה פאקינג מרגיש שאתה באירלנד. זהו בר אותנטי שפירקו מאירלנד ובנו אותו פה מחדש בתל אביב. יש שם פטריות מצופות בבירה, תבשילי בשר בקדירה מצויינים, פיש אנד צ'יפס מהטובים שאכלתי והרבה מנות שוות. נסו את זה בצהריים. לא מלא שם והאווירה היא פשוט חו"ל.
השקד- מסעדה מעולה ברחוב החשמונאים בתל אביב. היא קיימת שם המווון שנים, משנת 1964, והתפריט שלה בנוי על הרבה מאוד סלטים טריים וטובים שמקבלים בהתחלה, אוכלים, טורפים, מקבלים חופשי עוד מכל מה שרוצים (כחלק מסלטי הפתיחה יש אפילו כבד קצוץ), וכשאתם ממש עומדים להתפוצץ- או אז מגיעה העיקרית בדמות מנת דג, פירות ים או בשר, כשהכל עשוי ממש טוב, הכמויות עצומות וזה גם לא יקר. בסוף כשתבקשו חשבון תקבלו בהפתעה גם פאי תפוחים חם, ריחני וטרי על חשבון הבית (אבל הנה הרסתי לכם את ההפתעה) ואז תצטרכו להתמודד עם אחת ההחלטות הקשות שיעמדו מולכם בחיים- לאכול ולמות מפיצוץ קיבה או לוותר ולברוח דחוף לשנ"צ. המלצה אישית שלי- תבואו עם מכנסיים עם גומי.
מסעדה בחיפה עיר הולדתי- בקניון קסטרא שנקראת "רפאלו". מסעדה איטלקית לא סטנדרטית. יש שם מנות מ-ע-ו-ל-ו-ת ומעניינות, כמו אניולוטי פירות ים – רביולי שחור מדיו דיונונים במילוי סרטנים נח לו בביסק סרטנים וזעפרן עם מולים, קרם תרד ויין לבן. הקינוחים שם- להתעלף, תראו בתמונה, וכל מה שאכלנו טעים חוץ ממנה אחת ממש לא טובה- סקלופינה וינו ביאנקו- עוף על פירה ברוטב שהגיע יבש והמנה עצמה די משעממת.
טאיזו- מסעדה מצויינת, שכבר כתבתי עליה ביקורת ארוכה, אבל שוב ביקרתי בה ושוב כל חושיי נפתחו, רוגשתי, התרגשתי, טעמתי טעמים חדשים אסיאתיים ומיוחדים והעיצוב המושלם מסביב של אדריכל פיצו קדם הופך את כל החוויה למשהו של פעם בחיים.
הדיינר של גוצ'ה- תמיד טעים שם. אני מתה על העיצוב שפחות מזכיר דיינר ויותר מזכיר בראסרי צרפתי. יש בו ספות עור, ריהוט מעץ כהה, ריצוף ערבי טרנדי ובכלל. יש שם המבורגרים מעולים, יש happy hour כל יום בשעות מסויימות בהן תקבלו שני המבורגרים במחיר אחד והאוכל והשירות וההגשה ברמה גבוהה ומקצועית. נעשה את זה קצר- לכו על קינוח ופל בננות, צלעות על הגריל, כדורוני סרטנים מטוגנים- אלה המנות שאני הכי אוהבת. Rest my case.
לא שמתי תמונה אבל אתם בטח מכירים את המסעדה "דיקסי". המנה: כנפיים והום פרייז. אני פנויה לה בכל שעה של היום. בכל מצב. תמיד. כאמור לא צילמתי שם אבל בטוחה שאתם מכירים. ואם לא- זה הזמן.
מדריך הצרכנות מבית הפיה השחורה 
מאנשים שכותבים 'שרימפסים' קשה לקחת ברצינות הבנה באוכל ו/או מסעדות
אהבתיאהבתי
אם אני אכתוב שרימפ אנשים יחשבו שהתפספסה לי אות, אז ברשותך בחרתי לכתוב בשפת רחוב. לפיכך גם לא אכתוב "בורקה" אלא אכתוב בורקס. למרות שאני מודעת לצורות הלשוניות הנכונות של כל דבר, בכל זאת… אז תזרום.
אהבתיאהבתי
את באמת נראית כמו פיה
אהבתיאהבתי
כתבת יפה כמו תמיד ואני אקח(כמו תמיד) חלק מההמלצות שלך ודיווח תקבלי בהמשך.
אהבתיאהבתי